המעשה האווילי ביותר שנשמע על-ידי ראש ממשלה, זה להזמין מכחיש שואה עם דיפלומה לשאת את דבריו על בימת כנסת העם היהודי בארץ ישראל. אבו מאזן אינו ראש מדינה ואינו מנהיג של אף עם. הוא מנהיג של כנופיות רוצחים ושל העם המלאכותי שהומצא ונקרא העם הפלשתיני. שהם בסך-הכל הצאצאים של מהגרי עבודה מהמאה הקודמת.
השטחים המשוחררים ב-1967 שוחררו על-ידי ישראל במלחמה עם הירדנים, ולא מידי הפליטים. לעולם לא ניהלנו מלחמה עם עם-פלשתיני, ומעולם לא כבשנו מהם דבר. ב-1948 קמו כל מדינות ערב לכלותנו וכתוצאה מקריאות מנהיגי ערב לערביי ישראל לנטוש את כל אשר להם ולעבור למדינה הערבית הקרובה ביותר אליהם, מכיוון שהנה האומה הערבית המאוחדת בדרך לכיבוש תל אביב וכל שטחי ארץ ישראל עומדים להיכבש על ידם, ועל-ידי כך כל ערבי שעזב את ביתו יחזור ויקבל את רכושו וגם את רכושם של היהודים אשר ייזרקו לים.
הפליטים האומללים שעברו למדינות ערב עקב קריאות מנהיגיהם מצאו עצמם חסרי כל, וכך נוצר המושג פליטי 48' וזה הסיפור של הפליטים הערביים מארץ ישראל. פתאום הפכו לעם. רוצים את ירושלים כבירתם. רוצים צבא. רוצים פרלמנט. ובחרו גם נשיא שהוא ארכי טרוריסט אשר עשה תואר של ד"ר על הכחשת השואה.
מעולם בארץ ישראל לא חי עם פלשתיני ולא היה עם פלשתיני. זו המצאה מלאכותית של עוכרי העם היהודי בשיתוף השמאל הישראלי והאיסלאם העולמי. מחלק מנחלתו של העם היהודי הוקמה מדינה מלאכותית על-ידי הבריטים הנקראת ירדן (אל ממלקה אל האשמייה), מדינה שאין לה לא היסטוריה ולא כל יוחסין על שייכות המדינה המלאכותית.
היום דורשים מאיתנו להכיר ולתת מדינה לפליטים מ-48'. בעוד מספר שנים האוכלוסייה הערבית המתרבה בקרב מדינת ישראל גם היא תבקש הגדרה עצמית, ומה יישאר לעם היהודי? אין זה במוחם של מנהיגי ישראל. כל מנהיג שיהיה רשאי לנאום על בימת כנסת ישראל חייב להכיר בקיומה של השואה ובזכות ישראל על נחלתו ומולדתו. אין מקום לארכי רוצח לנאום מעל בימת הכנסת ולחלל את זכר קורבנות הרצח על-ידי כנופיות הפליטים של 48'.
