עיינתי בגיליונות
ידיעות אחרונות מהימים א' ו-ב' (היום) השבוע - 24-25.11.13, מתקבל הרושם שמדובר בעתון אירני או במקרה היותר טוב מוסף של ה"ניו-יורק טיימס" בארה"ב, אך לא בעיתון ישראלי. או שבמקרה התקבצו לכתוב בו בימים אלה כל יריבי או שונאי רה"מ
נתניהו ליצירת "עליהום" תקשורתי מתוזמר היטב, או שהעיתון הפך עצמו במה לכל מי שמרגיש צורך לנגח את מדינת ישראל בשאלת המאבק בתוכנית הגרעין האירנית. ואולי אני טועה, ומדובר בסתם מצעד איוולת של שוטי הכפר, וכבר היו דברים מעולם.
אצל הנשמות הטובות הממלאות את העיתונים וערוצי התקשורת בבליל של דברי חכמה שבחלקם הגדול גם מיותרים וגם שגויים, לעולם אינך יכול לזכות. אם תשב בשקט ותניח לשחקנים חיצוניים לנהל לך את החיים - תהיה מחדלניק. אם תדבר, ולא תצעק ותמחה, תהיה נמושה, שאילו דיברה והתריעה, יכלה (בוודאות מוחלטת, אליבא כחכמינו) למנוע את רוע הגזירה. ואם תצעק ותפעל במלוא הכלים והאמצעים העומדים לרשותך, ככל שהם מוגבלים, נגד מה שנראה לך כאיום אמיתי וחמור (לך ולא לחכמי הדור שלנו), תיחשב פניקיסט. כך או כך, הבעיה אינה אצל האויבים המאיימים בהשמדה, אצל הצבועים המרגיעים ש"לא כל כך נורא" אף שאין בידם שום הוכחה או הבטחה ודאית לצדקתם, היא אינה בידי הבוגדנים האגו-מניאקים שמסתובבים כאן באפס מעשה ומחפשים הזדמנות להפגין את כישורי הסרק שלהם - היא תמיד ובאופן אוטומטי, כאן, בבית.
קראתי את כל ההצעות ה"מלומדות" של ראשי אמ"ן לשעבר, של ראשי מוסד לשעבר, של שרים וח"כים לשעבר שאינם נושאים כיום באחריות לשום דבר, אבל נושאים בכל האחריות לכך שהגענו עד הלום, ושל שותפיהם רמטכ"לים ושרי ביטחון לשעבר, שבימיהם התחילה, התקדמה והתפתחה תוכנית הגרעין האירנית. עם כל חכמתם, ראייתם המופלגת וארוכת-הטווח, יחסיהם הנפלאים עם ארה"ב והבנתם המעמיקה את הוויות העולם, לא הצליחו לשנות פסיק מהותי אחד בתוכנית הגדולה (Grand Plan) האירנית. פה ושם הצליחו להטריד מעט את האירנים, אבל היסטורית ואסטרטגית היו "בימים הגדולים שלהם", כמו בעצם הימים הללו, כתמי זבובים על הקיר ותו לא.
ישראל מדינה קטנה לא רק שכל חוכמתם לא הועילה לנו. אלא גם שאין בהם שמץ של דרך-ארץ וענווה מול קולגה שמנסה לתקן מה שהם רק הצליחו לקלקל - יש להם העוז והחוצפה לקום היום ולגנות את המאמץ האדיר שעושה ראש ממשלת ישראל הנוכחי לשפר את העמדות העלובות ש"הורישו" לו.
נכון, ישראל מדינה קטנה. לא רק שאינה שולטת באירן, אלא הפלא ופלא היא גם אינה שולטת בארה"ב, רוסיה, בקהילה האירופית, בסין ובכמה גורמים בינלאומיים "פצפונים" אחרים. יש מישהו בקרבנו שלא ידע זאת? יש מישהו שסבור שראש הממשלה אינו מודע לכך? אבל זו אינה השאלה החשובה באמת, השאלה החשובה באמת היא האם לנוכח מציאות לא פשוטה זו, צריכה ישראל להרכין ראש ולומר "אמן" על כל גחמה של ענקי העולם - בין אם היא צודקת וחכמה, או נרפית ומטופשת ככל שתהיה? כן, אני יודע, לא רק התוכן מבוקר, גם ההליך מבוקר על-ידי המבקרים המקצועיים והאובססיביים שלנו. אבל גם כאן עומדת על-כנה השאלה - אם לכל החכמים ידיעה מובהקת שדרכם היא הנכונה, מדוע לא הוכיחו זאת כאשר היו ליד ההגה?!
מבול דברי הלהג השוטף אותנו בימים אלה למן הדקלומים המתנשאים של נשיא המדינה מעל כל במה יאה ולא יאה, דרך דברי "חכמים בלילה" שדבריהם עושים אותם לשוטי היום - איזו תועלת יש בהם לישראל לעת הזו? יקום נא חכם ציון אחד ויורה אותנו בינה...
במקום להפגין אחדות, במקום לתמוך בראש הממשלה (כפי שעושה הקונגרס האמריקני שמעולם לא היה יותר מפולג פנימית, מול הנשיא האמריקני), במקום להעניק למדינת ישראל כל קורטוב של אמינות ועוצמה מבית שתאפשר למאבק האיתנים בו היא נתונה למצות את עצמו ואולי, אם יתמזל המזל ליתר פעילות צבאית לא פשוטה - הם מחבלים, פוגעים, הורסים ומקעקעים כל חלקה טובה.
מעצמה עולמית לכל שוטה וקטן ברור שחייה של ישראל לצד אירן גרעינית בעלת משטר פונדמנטליסטי שיעי יהיו קשים ומסוכנים לאין ארוך ממה שידענו עד כה. לכל שוטה וקטן ברור שאם תוכיח אירן שהיא המנצחת המובהקת במאבק שהוביל לחתימת הסכם הביניים האומלל הזה, יהיו לעצם העובדה הזו השלכות לא פשוטות על המזרח התיכון ואולי לא רק עליו. לכל שוטה וקטן ברור שישראל וארה"ב אינן רואות ולא תראינה גם בעתיד את האיומים האירנים עין בעין, משום שישראל היא מדינה קטנה במזרח התיכון וארה"ב היא מעצמה עולמית גם כשהיא נמצאת בנסיגה. ולכל שוטה וקטן ברור שללא האינטרס האמריקני בנפט של המזרח התיכון מסיבותיה שלה, נכונותה ל"הסתכן" ב"מלחמות שיטור" באזור, מלחמות שכמעט הפילו אותה לקרשים מבחינה כלכלית, שיבשו את חייה מבחינת הביטחון הלאומי הפנימי ושחקו לא מעט את המורל הלאומי שלה - תשאף לאפס וישראל תיכלל בתחום האפס הזה. כאשר יגדל המחיר עוד יותר בהשפעת יכולות גרעיניות אזוריות, ארה"ב תשכח אפילו את שמותיהם של מליצי היושר השוטים והמובהקים ביותר שלה אצלנו. כדאי לכולנו להפנים אמת לא קלה זו ולהתחיל להתנהל כמתחייב מכך; בראש וראשונה בלי הזיות ובלי אשליות. כל שוטה וקטן מבין שהפגנת חולשה ישראלית, שמחלוקת פנימית היא מסממניה הבולטים, תקשיח עמדות של אויבים - לא רק בסוגיית הגרעין האירני - תחליש סולידריות של ידידים ותפגע באינטרסים לאומיים חיוניים.
ואף-על-פי-כן, האגו, השנאות האישיות והשחצנות הבסיסית, הם המנחים את התנהלותם ודבריהם של מי שרוממות האחריות הלאומית בגרונם ומעשי זמרי באמתחתם. אינני בטוח אם התנהגות זו מעידה על טיפשות קולוסלית, או גלותיות מובנית ב-דנ"א של רבים מגיבורי-הסרק של האתמול. כך או כך, הפרצוף שהם מקנים למדינת-ישראל רע ומבייש.
אני מקווה שראש הממשלה, שלטעמי צודק עקרונית בכל מה שאמר ועשה נגד תוכנית הגרעין האירנית, למעט אולי שוויתר על התקפה בין השנים 2010 ל-2012, לא ייבהל מהלשונות הרעות, לא תיפול רוחו במאבק הגדול השני שהוא מנהל בשאלת ארץ-ישראל, ולא יחליט על-רקע האווילות החוגגת סביבו לוותר או אפילו להקל בהמשך המאבק. אנחנו איננו מעצמה עולמית ואסור לנו להימנע מהפיכת כל אבן וממיצוי כל יכולת ואמצעי שיש לנו בכדי לשנות את תוואי ההתפתחויות באזור, ולמתן ולמזער סיכונים למדינת ישראל. אסור לסמוך בכך על-אף אחד אחר, אבל להיעזר בכל מי שמוכן להבין ולעזור, משום שאף אחד אינו נאמן ולא יהיה נאמן למדינת ישראל יותר ממנה עצמה, לצערי, אפילו לא יהודי העולם.
עיצוב שלילי ידיעות אחרונות הפך עצמו במה זמינה ואפילו שוקקה לשטף הביקורת ולמבול הארס הזורם ממנה כלפי ראש הממשלה. ככזה, הוא מן הכלים הבולטים המחבלים באינטרסים החיוניים של ישראל, מתוך הסיבות שעליהן כבר עמדתי קודם. אלמלא היינו עסוקים באכילת איש בשר רעהו סביב עניינים חסרי שחר, ניתן היה לצפות שהציבור ישים לב לתפקיד שממלא העיתון בעיצוב שלילי של בטחונו הלאומי, ויגיב בהתאם. אבל כשכולם עסוקים בשאלה איזה זמר ייעצר היום בחשד לניצול מיני של קטינות, במקום הזמר ששוחרר אתמול, הסיכוי שישראל תוכל לתת לאירן פייט רציני גם במישור הפוליטי וגם במישור ההסברה והתדמית, בכדי לחזק את מעמדה הבינלאומי, אינו גדול במיוחד. שהרי מי שקורא את דבריהם של רוחני, חמנאי ושל זריף האירנים, מבין שהם חריפים ומאיימים הרבה יותר מאלה של ישראל. אבל הופעת המנהיגות האירנית, סמכותם ומעמדם במדינתם, חרף הסנקציות, חזקה פי כמה ומשכנעת פי כמה מזו של ראש ממשלת ישראל; ואינני מדבר על הפן הצבאי הטהור. ראש הממשלה הוא נואם מחונן ודובר רהוט הן בעברית והן באנגלית, אם יש סיבה לחולשתו היחסית, היא אינה נמצאת בו אישית, אלא במערכת הפוליטית והתקשורתית הרפוסה והמפוצלת סביבו - כאשר לנשיא מדיניות משלו, לממשלה מדיניות שלה, לאופוזיציה באופן כרוני מדיניות אנטי ממשלתית ללא קשר לנושא הדיון, והתקשורת ברובה בכלל אינה מייצגת את ישראל. חברים: אם נמשיך כך, צפויים לנו ימים קשים וקודרים.
