שלשום (ג', 27.11.13) הלך לעולמו הזמר, השחקן, היוצר והחקיין אריק איינשטיין לאחר שהובהל לבית-החולים "איכילוב" במצב קשה לאחר שעבר אירוע לב. איינשטיין היה אדם ברוך-כשרונות, כאשר כל דבר שנגע בו הפך לזהב.
מעלה זו באה לידי ביטוי בכמה אופנים:
למרות שהוא שר כמעט בכל הסגנונות, הקול שלו נותר חם ומלטף, וכן הוא שמר על עברית תקנית (דבר שלא מקפידים עליו היום).
למרות שאיינשטיין סלד ממוסיקת הרוק הכסאחיסטית, הוא נתן במה ופרסום ללהקות הקצב אשר ניגנו במועדונים ברחוב המסגר. בכך הוא שינה את פני המוזיקה הישראלית שעברה משירה פטריוטית ומגויסת, לשירה אישית נוגעת ומלטפת.
איינשטיין נתן הזדמנות ליוצרים שהיו בתחילת דרכם, כגון יוני רכטר, שלום חנוך, אבנר קנר וגיא בוקאטי, ובכך למעשה הפיק רווח כפול: הוא יצר דור-המשך וגם המוזיקה הישראלית הפכה בשנים אלו למגוונת יותר.
בשל כל אלו, אני רואה בו מעין "מהפכן" אשר לא חשש לפרוץ את גבולות המיינסטרים.
מעבר להיותו זמר ושחקן מוכשר, אריק היה אדם צנוע שאהב לעזור לאנשים בסתר, וכן הוא היה ביישן (דבר אשר הוביל אותו להסתגרות רבת שנים מעיני הציבור). ככל הנראה זוהי הסיבה שהרבה אנשים פוקדים גם בשעה זו את קברו בבית-העלמין הישן ברחוב טרומפלדור בתל אביב, וגם שרים לזכרו בכיכר רבין בו נערך אמש (ד') טקס האשכבה.
אין ספק שצריך למצוא דרך להנציח את אריק איינשטיין האדם ופועלו. ואולי אף צריך לערוך לזכרו מופע כפי שעושים בערב יום-הזיכרון ל
יצחק רבין בגן-שמואל.
אריק איינשטיין היה אמן מזן אחר. הוא קידם אמנים צעירים, שינה את רוח המוזיקה הישראלית והוכיח כישרון בלתי נלאה בתחומים שונים.
שתי הערות לסיום: - למרות שאני מכיר בחשיבות ובתרומתו של אריק איינשטיין לתרבות הישראלית, אינני מבין מדוע אדם רב-פעלים כמו דב לאוטמן אשר קידם את תעשיית הטקסטיל והחינוך בישראל לא זוכה לכבוד דומה? הרי מדובר בשני אנשים אשר כל אחד תרם למדינת ישראל בתחום אחר ואין להפלות פעילות אינטנסיבית בתחום זה או אחר.
- אני רוצה לאחל החלמה מלאה לשחקן ספי ריבלין אשר מאושפז מזה כשבוע בבית החולים "שיבא" בתל-השומר. לעיתים נראה שכל האנשים הטובים הולכים ואנו נשארים עם כל האנשים הרעים שרק יסיגו אותנו לאחור.
