צביעות הולנדית ביד ושם

במסגרת ביקורו בישראל יבקר ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, בשבוע הבא (8.12.13) בדצמבר ביד ושם ויניח זר לזכר קורבנות השואה. כמו שני קודמיו בתפקיד, ווים קוק ויאן פטר בלקנאנדה, נראה שגם רוטה לא מתכוון לנצל הזדמנות זו כדי סוף-סוף להביע התנצלות על אדישותה של הממשלה הגולה של הולנד לרדיפת יהודי הולנד בשנות הכיבוש הנאצי (1945-1940). קל וחומר, לא נראה שרוטה מתכוון להתנצל על המעורבות האקטיבית של מוסדות ממלכתיים בגירושם של 100,000 יהודים למחנות ההשמדה אושוויץ וסוביבור, ביניהם אנה פרנק ומשפחתה (שכמעט כולם נספו בשלהי המלחמה בברגן-בלזן, לשם הועברו מאושוויץ). גופים ממלכתיים חשובים כמו רשות הרכבות ההולנדית, המשטרה והפקידות הציבורית סייעו לבידודם וסילוקם המוחלט של היהודים. מחקרים מלמדים, שהממשלה ההולנדית הגולה בלונדון לא התכנסה ולו פעם אחת כדי לדון ברדיפת היהודים וגירושם. יותר מכך: אנשי הממשלה הגולה גם לא עשו אז כל מאמץ כדי לברר מה קרה עם עשרות אלפי היהודים שגורשו ממחנה המעבר ההולנדי וסטרבורק למזרח אירופה. מה היה יותר פשוט מאשר להתעניין ולשאול את שרי הממשלה הגולה של פולין, שישבה באותו בניין משרדים בלונדון?! נכון, בסתיו 1944 נענתה רשות הרכבות ההולנדית לקריאתה של הממשלה הגולה להשבית את הרכבות. ואולם, לקריאה זו לא היה שום קשר עם גורלם של היהודים, מפני שמשטר הכיבוש הנאצי כבר סיים את משלוחי היהודים והגדיר את הולנד כ"יודנריין" - "נקייה מיהודים". הולנד משתייכת למעט המדינות במערב אירופה שעדיין לא מוכנות לקחת אפילו אחריות חלקית על גורלם המר של היהודים בשטחן בתקופת הכיבוש הנאצי. חשוב לציין, שמכל ארצות מערב אירופה שיעור היהודים שגורשו מהולנד והושמדו הוא הגבוה ביותר - 75%. לפני כשנתיים עלה הנושא לדיון בפרלמנט ההולנדי פעם נוספת. בתגובה לשאילתות בדבר הימנעות ממשלת הולנד מנקיטת עמדה מפורשת ולא מתחמקת על הנושא, השיב רוטה בינואר 2012 תשובה שערורייתית וטען שהנוגעים בדבר (כלומר: היהודים) לא פנו לבקש התנצלות מההנהגה ההולנדית. יש לציין, שב-15 השנים האחרונות היו שרים בממשלות הולנד שכן קראו לשינוי העמדה המתחמקת בנוגע לאחריות של הולנד על גורלה של יהדות הולנד בשואה. ואולם, קריאותיהם נפלו על אוזניים ערלות. במצב הקיים, הנחת זר לזכר קורבנות השואה ביד ושם על-ידי ראש ממשלת הולנד רוטה, היא מעשה צבוע של מנהיג מדינה שגם 68 אחרי השואה עדיין מסרב להודות ולהכיר בחלקה של הולנד באירועים שהובילו להשמדתם של הרוב המכריע מקרב תושביה היהודים.