הגילוי כי האפיפיור - בביקורו הקרוב, יקבל מהממשלה את מתחם הר ציון, על קבר דוד המלך ובית הכנסת שם, והמקום יועבר לכנסיות הפרנציסקאניות והדומיניקאניות המסונפות לכנסיה הקתולית (שהיא כידוע לנו אם האנטישמיות בעולם והיושבת על מקומה של רומי הקדומה - עם כל אוצרות העם היהודי, מימי רומי ועד אוצרות יהודי ארצות ערב "שנעלמו" עם בואם לישראל) הוא מצמרר אך העובדה כי האיש שחתם להעברת המקום לכנסיית השמד איננו רק ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, אלא גם שר הפנים לשעבר, מר
אלי ישי מש"ס, היא יותר ממצמררת.
אמנם נכון הדבר כי אלי ישי מול דת ישראל ו/או צרכי העניים הוא תרתי דסתרי. גם הפעם אינני מיחס לאיש הזה את מעשיו מתוך רוע לב. לפני יותר משנה וחצי יצאתי במאמר חריף נגד האיש תחת הכותרת "סמרטוט רצפה" וזאת בנוגע לפרובוקציות שהלה היה אחראי להן בקבר יוסף בשכם. כבר אז טענתי שטיפשותו של האיש מביאה אותו לשמש כ"סמרטוט רצפה" לימין בלאומניות מחד ובישום עניינים אנטי דתיים מאידך. בקבר יוסף הוא עורר פרובוקציה מיותרת - כאחד הפרחחים הזולים, אבל על קבר דוד המלך הוא מיד מוותר לאפיפיור! צריך להבין שלא מדובר באדם חרדי של ממש אלא באחד, שבנסיבות "ישראליות - חרדיות" הפך ל"שר" אך נשאר כשהיה.
הדרך הוא החל לשמש כממדר שיחות טלפון אצל ח"כ
נסים זאב (בימים שהאחרון היה עדיין ראש סיעת ש"ס בעיריית י"ם) ואילו לקיחתו משם, ע"י
אריה דרעי, לא הייתה לשם ההשתמשות ב"כישוריו הנעלים" של ישי, אלא כדי לפגוע בזאב. כשהחל משפטו של דרעי להסתבך הוא מינה את ישי כמחליפו למזכ"לות ש"ס, ולא מתוך כך שהאמין כי כישוריו של הלה הם העיקר אלא משום שהאמין שהפקיד האפור הזה יהיה נאמן לו באשר תהיינה תוצאות המשפט כאשר תהיינה, אך כאן דרעי טעה בגדול משום שגב' יהודית יוסף טרפה את קלפיו וההמשך ידוע. משלב זה "הומלך ישי על ש"ס ואח"כ הפך ל"שר בכיר" ואף ל"סגן רה"מ" כשאחרים שולטים בו.
הוא מעולם לא ידע ולא הבין מה קורה במשרדים המורכבים אליהם הגיע. הפקידות הבכירה והזוטרה שלטו והללו עשו שם ברצונם. הממסד הישראלי אהב וקידם את האיש, שלהבדיל מאריה דרעי, הוא היה אפור, מתנסח בכבדות ועושה רצון אדוניו, במיוחד בענייני הגירה, אישורי "גרות" וכו'. הוא עצמו היה אסיר תודה ל-ה' הטוב שבכלל נתנו לו תפקידים בכירים כאלה. והוא היה גם טוב ל"יהדות התורה" - ובמיוחד ל"דגל התורה", כדי שהספרדים החרדים לא יחרגו לעצמאות יתר. הממסד הישראלי חזר - דרך ישי, לימים שש"ס ה"חרדית" הייתה "מפלגה מסורתית" מימין למרכז וששיקפה לאומנות והלך רוח דתי - לאומני ולא חרדי ואף חברה לקונגרס הציוני בלי שום בעיות. בתמורה כמובן שהשליטים החילוניים דאגו ליח"צן את ישי כמי ש"בקי בנעשה", כ"איש עשייה" וכו' ובו בזמן הכתיבו לו פקידים אנטי דתיים מה תהיה מדיניותו. התקשורת כמובן שיתפה פעולה עם הממסד והציגה את הלא יוצלח הזה כ"ככישרון" בזמן שבנוגע לכל דבר הוא היה כישלון.
מי יודע מימין ומשמאל כשר העבודה והרווחה והרווחה" הציף משרדו - יותר מכל תקופה אחרת, את ישראל בעובדים זרים עד שרבים מהם התבוללו עם ישראליות כדי להישאר בארץ. דווקא האיש שעשה סדר והחל בגרוש האמיתי של העובדים הזרים שהתנחלו כאן לאחר עברה תקופת שהייתם החוקית היה
אברהם פורז מ"שינוי". בימים שישי היה שר הפנים החלה ההסתננות לישראל של ה"מסתננים" הידועים, מארתריאה ומדרום סודן. במשך שנים - תחת משרד הפנים של ישי, חדרו אותם מסתננים אך ישי לא עשה דבר. רק כשהבעיות התעוררו בדרום ת"א הרי שלפתע ישי החל לצווח ככרוכייא. ישי פשוט היה עד אז "חותמת גומי" וכך הוא נשאר גם אח"כ. בועדות של משרד הפנים - הנוגעות לרובע היהודי בעיר העתיקה בי"ם ולכותל המערבי, לא נשלחו נציגים דתיים ובטח לא חרדים וכך נקבעו בועדות הללו נהלים אנטי דתיים ברחבת הקודש עד כדי בניית שירותים לנשים בעזרת גברים! אני מעריך שגם בנושא הכבאות בכרמל לא ידע האיש מימינו ומשמאלו, שהרי מה לו ולעניינים מורכבים ככבאות?
ולכן לא פלא הוא שישי חתם לנתניהו על המסמך המעביר את קברו של דוד לקתולים מרומא. ישי בטח לא שאל את הגר"ע יוסף כמו שהוא לא שאל אותו על הרבה דברים אחרים. עוד "נאמן בית" כזה ואבדנו.
לאחר הבחירות לאחר בחירות 1992 - כש"ס זכתה בתיק הדתות, נשאל הגר"ע יוסף בעניין הבעייתיות בכל הנוגע להענקת "שירותי דת" לדתות האחרות על אדמת ארץ ישראל הקדושה. הרב
עובדיה יוסף טען כי עם המוסלמים אין בעיה של נתינת שירותים משום שכבר הרמב"ם הגדירם שאינם בכלל עבודה זרה, אך עם הנוצרים זו בעיה קשה משום שברגע שנותנים להם "שרותי דת", אזי, לא רק שעוברים על "לא תחונם" אלא ממלאים את הארץ בעבודה זרה. דרעי יישם את התשובה הזו ופינחסי נותר סגן שר הדתות כששר הדתות הוא רה"מ דאז,
יצחק רבין. לימים ה"עניין העקרוני" הפסיק לעניין את ש"ס והם השתלטו על תיק הדתות והעברת הכסף והאמצעים לעבודה הזרה הנוצרית מבלי להיוועץ שוב בגר"ע יוסף. מכאן שמעשהו של ישי - החתימה על העברת קבר דוד המלך לקתולים, בודאי שלא הייתה על דעת הגר"ע יוסף.
לא לחינם עטה הכנסייה הקתולית דווקא על קברו של דוד המלך. דוד המלך הוא משיח צדקנו וביחזקאל מובא כי "ביום ההוא יגאלכם עבדי דוד". נאמר "דוד" ולא "בן דוד". הנוצרים - ובמיוחד הקתולים וגרוריהם האנטישמיים, חפצו תמיד להשתלט על הר ציון ועל קבר דוד וקברי מלכי יהודה כדי להוכיח כי יש"ו הינו הצאצא של בית דוד. בית לחם יהודה - בה נולד דוד המלך, איננה אותה בית לחם הגלילית שבה נולד ה"איש ההוא" ומשם פעל בכלל בגליל שבצפון הארץ, אבל הנוצרים העבירו את כל שקריהם לי"ם ולבית לחם כדי לעורר את הטענה כי הם ממשיכי היהדות וכי ה"ברית הישנה תמה", רחמנא לצלן.
בגנזי הש"ס - סנהדרין צ"ט, נאמר כי אותו האיש נודה ע"י רבי יהושע בן פרחיה, בבורחם של חכמי ישראל מפני המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. הזמן הכרונולוגי הוא כשבעים וחמש שנה לפני הספירה הנוצרית, שעל פיה כביכול נולד ה"איש ההוא". אם יש"ו הוצא להורג בגיל שלושים וחמש לערך הרי שמותו האמיתי היה כשלושים וחמש שנה לפני טענת הנוצרים להיוולדו. גם בספריו של יוסף בן מתתיהו יש"ו אינו מוזכר אלא שמו מופיע לראשונה בזיוף הנוצרי של כתבי בן מתתיהו ביוונית.
הסיפור הנוצרי כל הסיפור הנוצרי הוא שקר וכזב. הנוצרים - ובמיוחד הכתות המיסיונריות שלהם, מאמינים כי כאשר היהודים יכירו ב"אותו האיש" הרי שהוא יתגלה. על קו אנטי יהודי זה פועלים ארגוני מיסיונרים בארה"ב שתומכים במדינה הציונית ומבטיחים להביא אליה - ובמיוחד להתנחלויות, עשרות אלפי נוצרים מיסיונרים. שותפים לקו הזה ההנהגה הישראלית - ובמיוחד הימין הרויזיוניסטי של נתניהו, דנון וחבריהם. לא מכבר ביקר בישראל אותו שדרן טלוויזיה אמריקני נוצרי - מיסיונרי וב"כבודת" הימין וח"כ
דני דנון הובא לכותל המערבי ואת תיפלותיו וצלמיו העמיד שם לאורך שעה ארוכה.
איש מאנשי "יהדות התורה" וש"ס לא מחה על חילול הקודש הזה. אילו היה מדובר בנציג של אבו מאזן, אזי, מיד היו הרעשנים של פרוש, מוזס, אייכלר, ישי, זאב וחבריהם מרעישים עולמות בקול צורם. לא פלא בעיני שנתניהו, דנון וחבריהם מתאחדים לסייע לאותו ימין נוצרי - מיסיונרי. חלק מהסיוע הזה נעוץ כבר בהשקפה רעיונית היסטורית של הציונות וחלק אחר נעוץ בעובדה שחלק גדול מהחילוניים בישראל -שלא מעט מהם גם אינם יהודים כהלכה, רואים את הנצרות האירופאית כתחליף דתי - מודרני ליהדות ההיסטורית.
כבר בספריו של הרצל קיימת ההבטחה לעולם המערבי ולכנסיה הקתולית בסיוע נגד הברברייה במזה"ת. הרצל מבטיח גם - רחמנא לצלן, את ניצור היהודים. עם השנים התגבשה ברית בין הציונות לנצרות המערבית והכנסייה הקתולית והמיסיונרית ניצלה את הברית הזו להשפעה בארה"ק, כשההתנגדות לאיסלאם הוא אחד השיקולים להתחזקות אותה ברית. הנצרות עטה בצעדי ענק להפוך את את עצמה לאלטרנטיבה להשקפה התורתית היהודית בארץ ישראל ועליית הסלאבים מחבר העמים האיצה את התהליך. בראש מדינת ישראל פעלו ופועלים יותר ויותר אישים שזהותם איננה עוד יהודית על-פי ההלכה או שלפחות הם נחשדים בכך. כך גם לגבי האקדמיה, הספרות והתרבות ה"ישראלית".
רפאל איתן למשל היה "סאבודניק" רוסי והודה בכך, טדי קולק היה סוכן בריטי שתפקידו היה לפעול נגד אנשי אצ"ל ולח"י עבור הבריטים (הוא האיש שהעניק ל"מורמונים" המיסיונרים לבנות כנסייה על הר הצופים), "גיבורות" "ישראליות" לא מעטות התגלו כנוכריות נוצריות, ישנם סיפורים על אימהות של מנהיגים, פוליטיקאים, ח"כים, ואנשי רוח ותרבות ישראלים שלא היו מעולם יהודיות.
והנה אותה עובדה כי בפרשת קבר דוד
אביגדור ליברמן סירב לחתום על העברתו לרשעי ישראל למרות הלחץ של סגנו
דני איילון - שנשוי לאישה קתולית - נוצרייה! אין ספק שבתוך ההנהגה ה"ישראלית" של היום מתרבים מיום ליום סוכני המיסיונאריזם הנוצרי העושים זאת מרצון וכאלטרנטיבה ליהדות, אך מצוידים במסכה "יהודית - חילונית" ובקונצפציה "אנטי מוסלמית" להצדקת המשך ההשתלטות המיסיונרית נגד היהדות. מטרתם הסופית הינה כמטרתו של הרצל: "מדינת בזיליקה" קתולית - נוצרית על חורבות היהדות, חס ו
שלום.
היהדות החרדית שקועה בשבי חילוני ומאז השואה השבי הזה אבסולוטי - להוציא את חסידות סאטמר וה"עדה החרדית". יותר ויותר "רבנים" קלי דעת מחופשים ל"אורתודוכסים" ואף ל"חרדים" חודרים לתוך היהדות החרדית ומאפשרים להעמיק את ההיטמעות עם אותו כס לא קדוש וטמא. היו ימים שה"רב הראשי" יצחק ניסים היה מוכן לאבד את משרתו ורק לא להפגין לויאליות והתרפסות לפני הנצרות והאפיפיור, אבל מאז שהרב
ישראל לאו והרב אליהו בקשי - דורון נבחרו לתפקיד ה"רבנים הראשיים" החל מרוץ טיפשי ומטורף של נושאי התפקידים הללו אל האפיפיורים ברומא וכך עשו גם
יונה מצגר ושלמה עמר.
יתרה מכך, מחריד ומבהיל כיצד "רבנים מודרניים" המכהנים כ"רבני מדינות" זוכים ללגיטימציה של "רבנים אורתודוכסים קיצוניים" כמו הרב אליקים שלזינגר מלונדון הבריטית גם לאחר שהם מתועדים בתמונות שהוצגו ברבים ובהן הם מופיעים בכנסיות הקתוליות ברחבי איטליה, כשהם מכנים את האפיפיור הקודם (שנתן ידו לרצח יהודים בשואה), בתואר "מורי ורבי"! כספי המיסיונרים בעולם אינם פועלים רק על החילוניים הישראלים אלא גם על "רבנים אורתודוכסים" כשלזינגר, המציגים עצמם כ"בריסקאים" וכ"סאטמרים". כל הפלישה הנוצרית - דרך הציונות החילונית, לחיי היהדות והעברה על דת ישראל תוך העברת בתי קודשינו לנצרות המיסיונרית, מנומקת כ"צעד אסטרטגי נגד האיסלאם". מכאן גם נובע חרחור המלחמה של נתניהו נגד אירן - בשרות הרפובליקנים האמריקנים, ובעידודם של המיסיונרים משם.
מנגד החלו נוצרים מיסיונרים לפעול להפרדת הנוצרים הערבים מאחיהם המוסלמים כדי כביכול "לסייע" למדינת ישראל כדי לגייסם לצבא הישראלי. זוהי עוד תזוזה מיסיונרית נוצרית - להחלפת היהדות כדת העל במדינה, והפעם לחדור לתוך הצבא הישראלי, בימים שהצבא הישראלי זרק את חסידי חב"ד החוצה. לא במקרה אין לתזוזה הערבית - נוצרית הזו קרקע פוליטית בקרב הפוליטיקאים והמנהיגים הערבים - הנוצרים האותנטיים אלא ישראל אלא נדחפת לרעיון ע"י כמרים נוצרים שאינם ערבים, הבאים מבחוץ ובשרות הכנסייה הנוצרית.
את העברת קבר דוד המלך לצאצאי ההשקפה האינקוויזאטורית, יש לעצור בכל מחיר.
