דו שיח עם "הכף השבורה" של שאול טשרניחובסקי

בט"ו בתשרי תשע"ד מלאו שבעים שנה לפטירת שאול טשרניחובסקי (נפטר בירושלים בט"ו בתשרי תש"ד). אגודת הסופרים העברים יזמה סידרת אירועים "מכתבים לשאול", במהלכם קראו משוררות ומשוררים שירי דו שיח עם טשרניחובסקי ועם יצירתו (נערכו אירועים בירושלים במוזאון חצר היישוב, בתל אביב במוזאון בית באו ובחיפה בפאב-קפה "ליבירה"). השירים קובצו ופורסמו בביטאון "מאזניים", דצמבר 2013. הרצל ובלפור חקק כתבו בו-זמנית שירי דו שיח עם "הכף השבורה" של טשרניחובסקי, בלי תיאום ביניהם: הרצל כתב שיר ארס-פואטי ובלפור כתב שיר אהבה.

הכף השבורה של השירה

דו שיח עם "הכף השבורה" מאת שאול טשרניחובסקי הרצל חקק זוֹ הָיְתָה הַכַּף הַשְּׁבוּרָה שֶׁהִצִּילָה עוֹלָם שָׁלֵם מֵחֲשֵׁכָה אַדִּירָה. כָּךְ נָטַשְׁנוּ מְחוֹזוֹת יַלְדוּת כִּמְנַתְּקִים מֵחַיֵּינוּ אֶת הַשִּׁלְיָה. שוֹכְחִים יֹפִי גָּנוּז, הַחַיִּים הַקְּסוּמִים שֶׁל הַפְּתִילְיָה. אֶת הַכַּף הַשְּׁבוּרָה תִּקֵּן הַמְּשׁוֹרֵר בְּאַהֲבָה וּבְאֵימָה. מֵבִין הַלֵּב כְּשֶׁהַשֵּׁבֶר הוּא בַּנֶּפֶש. אֲנָשִׁים שוֹכְחִים יַלְדוּת וְנוֹטְשִׁים בְּזַעְפָּם. זוֹ הַכַּף הַשְּׁבוּרָה לִי הָיְתָה מְחוֹז חֵפֶץ. גּוֹנֶזֶת יְסוֹד חַיִּים, נִשְׁמָתָם וְחֶלְבָּם. יֵשׁ תִּקּוּן אֵצֶל הַמְּשׁוֹרֵר. שָׁאוּל יָצַק מַיִם בַּכַּף, וְשָׁב הָאוֹר. הַחַיִּים. וְשָׁב סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה הָאֲמִתִּי. הַגַּעְגּוּעִים לְאוֹתוֹ שֶׁקֶט. עוֹלָם נֶעֱזָב. כַּף חַיִּים נִסְדֶּקֶת, יְלָדִים רוֹטְטִים לֹא שׁוֹכְחִים. סִפּוּר הַתִּקּוּן הֵשִׁיב כֻּלִי אֶל אוֹתָהּ יַלְדוּת שְׁבוּרָה. כִּכְלוֹת הַשִּׁירָה אֵין זֶה רַק סִפּוּר שֶׁל כְּלִי. בָּאִידִילְיָה הַזּוֹ יֵשׁ סְעָרָה. בֶּכִי צָרוּד. עֶצֶב צָרוּף, גּוֹרָל חַף. כְּאֵב שְׁמְּבַקֵּשׁ אַמּוֹת הַסִּפִּים. זֶה לִבֵּנוּ הַשָּׂרוּט מְלוֹא הַכַּף. יָצַקְתִּי מַיִם, וְרָטַט עִם הנִּגוּן לִבִּי. שַׂמְתִּי נַפְשִׁי בְּכַפִּי.

הכף השבורה, כף האהבה / בלפור חקק

(דו שׂיח עם שאול טשרניחובסקי, "הכּף השבורה") הוּא אָהַב אוֹתָהּ נָגַע בְּכַף יָדָהּ תָּמִיד אָהַב אוֹתָהּ לְכַף זְכוּת וְאַהֲבָתָם לֹא פַּעַם הָיְתָה חַדָּה, כַּף בָּכוּת "וְכָכָה תָּפַר הַכַּף: עָשָׂה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת נְקָבִים נְקָבִים קְטַנִּים, בִּשְׁנֵי חֶלְקֵי הַכַּף שֶׁנִּשְׁבָּרָה נֶקֶב מִכָּאן וּמִכָּאן, מַקְבִּילִים אִישׁ לְעֵבֵר אָחִיו." פְּנֵיהֶם הָיו ּמוּעָדוֹת אַרְצָה, מוֹעֲדוֹת וְנוֹפְלוֹת כַפּוֹ תַּחַת לְרֹאשָׁהּ וְכַפָּהּ תְּחַבְּקֵהוּ, מְבַקֶּשֶׁת אַהֲבָה וּלְבָבָם הָיָה שָׁבוּר בָּעוֹנָה הָחֲרֵבָה אִישׁ לְעֵבֵר אִשָּׁה וּלְבָבָהּ "נוֹעֵץ חֻדָּהּ שֶׁל סַכִּין וּמְגַלְגְּלוֹ חֶרֶשׁ בִּזְהִירוּת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו הַגַּסּוֹת, עֲדֵי חֲלֹף חֹד הַסַּכִּין עָבְיָן שֶׁל דָּפְנוֹת הַכַּף וְיָצָא מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי." חֹד הַסַּכִּין כְּמוֹ נָעוּץ הָיָה בִּשְּׁנֵיהֶם בָּאֲפֵלָה בַּדֹּפֶן שֶׁלּוֹ וּבַדֹּפֶן שֶׁלָּהּ חוֹתֵךְ אַהֲבָתָם בִּזְהִירוּת כְּחוּטֵי תַּיִל, כְּחוּטֵי שַׁלֶּכֶת כַּפּוֹתֵיהֶם נִצְרָבוֹת יַחַד קָרוֹת כְּמַתֶּכֶת "חוּט דַּק נָעַץ בַּנְּקָבִים בִּקְצֵה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַנְּקָבִים. הוֹצִיא שְׁנֵי קְצוֹת הַחוּט וְהִצְלִיב אוֹתָם וֶהֱבִיאָם שֵׁנִית בְּנִקְבֵי הַכַּף, עַד תֹּם כָּל שׁוּרַת הַנְּקָבִים. מְתָחָם בְּכֹחַ וְהִדְבִּיק חֲצָאֵי הַכַּף הֵיטֵב הֵיטֵב." הֵם נִשְׁבְּעוּ נֶאֱמָנוֹת לָנֶצַח כַּף אֶל כַּף וְהָלְכו ּשָׁנִים דְּבוּקִים יַחַד בָּעֲרָבָה הַשְּׁחוֹרָה. הֵם נָשְׂאוּ צְלוּבָם עַל שִׁכְמָם בַּשָּׁרָב אָמְרוּ יַחַד תְּפִלָּה וְשִׁירָה וְהַכַּף נוֹתְרָה שְׁבוּרָה.