העובדה שארה"ב ומדינות המערב "טומנות ראשן בחול" בהינתן הפרות בוטות של זכויות האדם באירן ומעדיפות "ללכת שבי" אחרי חיוכיו שובי הנפש של רוחאני אינה עניין של מה בכך.
בעוד העולם המערבי מתמוגג לנוכח שינוי דימויו של המשטר האירני בעקבות בחירתו של חסן רוחאני לנשיאות ארצו ונערך "להסתער" על ההזדמנויות העסקיות שמזמן השוק האירני, נראה כי מאחורי דיפלומטיית החיוכים המופנית כלפי חוץ, ממשיכים שלטונות אירן ואפילו ביתר שאת, בשורה של פעולות המהוות הפרה בוטה של זכויות האדם כלפי אזרחי המדינה.
ארגונים הומניטריים באירן פרסמו בימים האחרונים נתונים מדאיגים באשר להיקף ההוצאות להורג במדינה מאז השבעתו לתפקיד של הנשיא רוחאני. מתחוור כי למעלה מ-300 איש הועלו לגרדום מאז חודש אוגוסט השנה, ובסה"כ כ-600 איש מאז ראשית 2013. על-פי המידע המדווח, רוב המוצאים להורג נכלאו באשמת "פגיעה בערכי הדת". הנתונים הנ"ל מציבים את אירן בראש רשימת "המוציאות להורג" ביחס לגודל האוכלוסייה.
לטענת פעיל זכויות האדם האירני האדי ראחימי, מלבד ההוצאות להורג הפומביות ביצע המשטר שורה של הוצאות להורג בחשאי, בעיקר של אסירים שנשפטו בעבירות ביטחוניות. בנוסף לכך ידוע על מספר אסירים כורדיים שנידונו למוות, השובתים רעב מזה יותר מחודש, בכלא בעיר קאראג', ומצבם הרפואי קריטי.
העובדה שארה"ב ומדינות המערב "טומנות ראשן בחול" בהינתן התנהלות כה מתריסה מצד אירן, ומעדיפות "ללכת שבי" אחרי חיוכיו שובי הנפש של רוחאני אינה עניין של מה בכך. עד זה לא מכבר היווה ערך שמירת זכויות האדם והאזרח, לפחות מזווית הראייה האמריקנית, עילה מובנת מאליה להטלת מגבלות דיפלומאטיות ועיצומים כלכליים על מדינה "מפרה". סוגיה זו גם מעיבה כידוע מזה שנים על יחסי ארה"ב עם סין, למשל.
תמוהה גם שתיקתם של הארגונים הבינלאומי הלא ממשלתיים ( NGO ) בהקשר האירני, בעוד קולם נשמע ברמה בבואם לבקר את מדיניות ישראל בגדה המערבית והמשך הסגר הימי על רצועת עזה.
גם אם סבורים במערב כי רישומו של הנשיא רוחאני יורגש בהדרגה במישור האירני הפנימי ובכלל זה המימד החברתי, הרי שברור לפי שעה, כי ניכר עדיין היטב משקלם של כוהני הדת האירניים ושל אנשי משמרות המהפיכה במכלולים רבים של חיי היומיום באירן.
נראה אפוא כי מרחב התמרון שהעניק המנהיג הרוחני חמינאי לנשיא הנבחר אינו בלתי מוגבל, בלשון המעטה. במשתמע, המסר המרכזי של חמינאי המשתקף באמצעות הנשיא החדש הוא כי "הפגנת המתינות מכוונת לצרכים חיצוניים בלבד".
בתוך כך ראוי לתת את הדעת לסימנים מעידים לגילויי קוצר רוח של בכירי משמרות המהפיכה כלפי סביבתו של הנשיא רוחאני. בהקשר זה, הביקורת הגוברת כלפי שר החוץ האירני ("יקיר המערב") מחמד זריף והשמועות על דרישה להדיחו, עשויות לבשר את ראשיתו של מאבק כוחות מהותי בצמרת המשטר האירני.
באותה נשימה מן הדין להעניק תהודה לעובדה כי משרד החוץ האירני דחה (10 דצמ') בבוז את אמירתו של נשיא המדינה,
שמעון פרס כי יסכים להיפגש עם מקבילו רוחאני. דוברת המשרד כינתה את יוזמתו של הנשיא פרס כ"מהלך תעמולתי חסר תועלת שנועד להיחלץ מהבידוד הבינלאומי". יצויין כי הודעה אירנית זו לא דווחה, משום מה, בכלי התקשורת הישראלים.
