לא להתלהט בשלג

תראו איך באירופה חיים עם סערות שלג ולא קורה כלום. אתם יודעים שבחורף שעבר הייתי בפולין, בה החורף קצת יותר קשה מאשר הסערונת שלנו, ונסעתי מאות קילומטרים בלי שום בעיה? שלא לדבר על אותה עיירה קטנה בהרי הרוקי, בה שהיתי לפני 20 שנה, ובבוקר החיים התנהלו בה כסדרם למרות השלג הכבד שירד בלילה. זה מה שהייתי צריך לכתוב לפי הקוּטֶריוּת הרגילה שלנו, ובמיוחד אם מצרפים אליה את נטייתנו לומר שבחו"ל תמיד יותר טוב. אז נכון שאנחנו לא בדיוק אלופי העולם בארגון ובתכנון (ליתר דיוק: אם הייתה אליפות העולם בארגון ובתכנון, הישגינו בה היו דומים לאלו שבאליפות העולם בכדורגל). אבל מצד שני, צריך לחשוב רגע לפני שמתלהמים. הסערה של הימים האחרונים היא בהחלט יוצאת דופן. אני לא יודע אם לא היו כמותה כבר עשור או שניים או מאה או יותר, אבל אני אישית לא זוכר משהו דומה. אפשר כמובן תמיד להתכונן למצבי קיצון, אך זה יהיה בזבוז אדיר של משאבים ציבוריים. למשל: אפשר להחליט שעיריית ירושלים תרכוש 50 מפלסות; רוב הסיכויים שכמעט כולן יעמדו מחוסרות מעש במשך שנים ארוכות. אפשר להחליט לטמון בכל הארץ את כל כבלי החשמל; זה יעלה מיליארדרים וישבש את החיים במשך שבועות וחודשים. כלומר: הכל אפשרי, אבל הכל שאלה של עלות/תועלת. ברוב תחומי החיים, אין מנוס מקבלת החלטות כלכליות מושכלות ומנטילת סיכונים. אנחנו יוצאים לכביש גם כאשר התנאים לא אופטימליים. אנחנו הולכים ברחובות רטובים למרות סכנה ההחלקה. אנחנו הולכים לעבודה גם אם אולי נצטנן. אנחנו לא מציידים כל בית בגנרטור, כי זה מאוד מאוד יקר. למה? - כי כולנו מבינים שאי-אפשר לרכוש ביטחון מוחלט, אם בכלל ניתן להגיע אליו. אותם דברים, וביתר שאת, אמורים כאשר מדובר במשאבי ציבור. את אלו ודאי שחובה להוציא בצורה מושכלת ותוך הבאה בחשבון של העלות אל מול התועלת. תחזרו לדוגמאות של המפלסות וחוטי החשמל, ותחשבו בכנות מה הייתם אומרים אם הייתם שומעים על הכספים העצומים שהוצאו כדי להתגונן מפני אירוע של כמה ימים המתרחש אחת לכמה עשרות שנים. הייתם אומרים - ובצדק - שמוטב להוציא את הכסף על המצוקות התדירות. מוטב להסדיר את התיעול כדי שרחובות לא יהפכו לתעלות בכל גשם, מוטב לשקם שכונות כדי שבתים לא יוצפו מדי חורף, מוטב להבטיח שלכל ילד יהיו מעיל ומגפיים. אין זה אומר שכל מה שמתחולל בימים האחרונים הוא גזירת גורל. מתוך היכרות עם המערכות השלטוניות שלנו, אני די בטוח שהיו כמה וכמה מחדלים שניתן היה למנוע. מתוך היכרות עם אחינו בני ישראל, אני די בטוח שהיו כמה וכמה אירועים שנבעו מתחושת ה"יהיה בסדר". אלא שיש לבחון את הדברים אחד אחד, ולא להחליט שהכל דפוק. חשוב מאוד שיופקו לקחים מן הסערה. חשוב מאוד שתהיה בדיקה מעמיקה כדי לראות מה באמת ניתן היה למנוע, ואלו אמצעים באמת ראוי שיעמדו לרשות הנוגעים בדבר במקרים דומים בעתיד. לצד זאת, חשוב מאוד לנתח את הסבירות של התרחישים השונים, להעמיד מולם את המקורות התקציביים ואת הצרכים האחרים ורק אז להחליט. התלהמות הוא תמיד יועץ גרוע, והתלהטות יצרים אינה טובה גם בשלג.