הסערה חלפה, סערת הברברת בעיצומה, אך בואו חבריא נתמקד בעיקר. היו ודאי נקודות של תפקוד טוב יותר, היו נקודות של תפקוד טוב פחות. בשורה התחתונה חולצו אלפי אנשים, אלפי אנשים הגיעו למרכז כינוס שם קיבלו שמיכות ומזון חם, מאות יולדות וחולים פונו לבתי-חולים, על אלפים רבים של דלתות הייתה נקישה בדלת וחייל במדים או שוטר או מתנדב בדקו אם צריך משהו ועזרו כמיטב יכולתם, רבים מקרב בעלי רכב 4X4 באזורים שנפגעו התנדבו לעזור בחילוץ ועוד ועוד.
אבל מה יקרה כאשר נוסיף לזה עשרות אלפי נפגעים ודאיים ברמה שונה של חומרה, בתים הרוסים בעשרות מוקדים ויישובים, דליפות גז ושריפות, זיהומים ומגפות?
ולכן, עם כל הצער על האובדן של רכוש ושל חיים בשל בסערה ועם כל הכאב של משפחות עם ילדים, קשישים, חולים אשר עברו שתי יממות קשות מנשוא, אנו צריכים להודות לאיתני הטבע על שהביאו לנו קדימון אמיתי, אך "קליל ונוח", להתמודדות הצפויה שלנו עם רעידות אדמה.
נכון, רעידת אדמה קשה וקטלנית קורית כאן "רק" כל כ-100 שנה, אבל כמעט כבר 100 שנה חלפו מאז האחרונה, קצב רעידות האדמה ה"קלות" נראה כאילו גובר מיום ליום, ומה שהכי חשוב הוא שבעניין רעידות האדמה אנו חיים על פתחו של הר געש, השבר הסורי אפריקני, כך שאין כל ספק שנחווה כאן רעידת אדמה קשה, והשאלה אם כך מתי היא תקרה, והאם עד אז נערך כיאות לצמצום הנזקים.
ונוכחנו כבר לדעת שעם כל העזרה ההדדית, וההקרבה של השכנים, השוטרים, הכבאים, עובדי חברת החשמל, מד"א, איחוד הצלה, פיתחנו לעצמנו תרבות יללנית המלובה על-ידי גורמי תקשורת בעלי מגמה עויינת - ולכן אנו יודעים שכל מה אשר ייעשה, יזכה לקיטונות של שפכים - ולכן חובה להתנתק מהיללות ולהתמקד בעיקר.
האם יש דרך למנוע או לצמצם ככל האפשר סתימה של צירים? האם נכון לאפשר למצבים כאלה נסיעה חזרה נגד כיוון התנועה? מהן האפשרויות לחצות את גדר ההפרדה בכבישים הראשיים על-מנת לחזור לאחור?
האם במצב של רעידת אדמה תשתית חשמל קבורה באדמה, עמידה יותר מזו על עמודים? מה צפוי לרשת החשמל במדינה במקרה של רעידת אדמה? ומהם הפתרונות?
האם המדינה או הרשות המקומית יכולות לקחת אחריות לטיפול בשכונות המנותקות בשעות הראשונות של האירוע או שמא עליהן לצייד את התושבים מראש בידע וכלים על-מנת לתת סיוע ראשוני שהוא מעבר לקורת גג לקשיש ערירי שנותר ללא חשמל?
מהו הלו"ז של הפעלת כוחות צה"ל במלוא עוצמתו, נגמ"שים, מסוקים? - כי הרי ידוע שצה"ל היה מעורב כמעט מהרגע הראשון בתרחיש, אך התמונות של נגמ"שים "דורסים" את השלג שנראו רק במהלך שבת וודאי נסכו ביטחון רב יותר, וודאי ששיפרו גם פיזית את יכולת הנגישות לאזורים מנותקים, את יכולת פינוי הכבישים מעצים ומרכבים שננטשו ועוד.
ואלה רק חלק מהשאלות אשר צוות מקצועי חייב ויכול לענות עליהן, צוות אשר ינתח מצבים דומים של רעידות אדמה בעולם, מצבי חירום כאן כמו השריפה בכרמל והסופה האחרונה, וימליץ לממשלה על שורת צעדים אשר ישפרו יכולתנו לעבור את אסונות הטבע שעוד צפויים לנו (וגם כמובן מתקפת טילים).
אין לנו לוקסוס למינוי ועדות חקירה. אין גם צורך. המענה שניתן לסופה, הולם במידה רבה את התרחיש, אך ניכר שאם היינו משכפלים את התרחיש הזה לאזורים נרחבים בארץ, ובתוספת המאפיינים הייחודיים של רעידת אדמה, המענה היה רחוק מלהספיק, על כך יש לתת את הדגש, אלה הלקחים שחייבים להילמד מהסופה הזו, וראוי שעה אחת קודם.
