מדוע זו ביביפוביה

קראתי בעיון את מאמריהם של מסנגרי ראש הממשלה ומשפחתו באש להוצאות המיוחסות להם. אין כל בעיה לטעון שבגלל סיבות אידיאולוגיות מובהקות כל מעשה של משפחת נתניהו בנושאים הנוגעים לקופה הציבורית כשר. התנאי הוא לטעון זאת מפורשות ולא לעטוף את הטיעונים בהסברים מגוחכים. מאמר הדעות שהופיע באחד העיתונים תחת הכותרת "גל של ביביפוביה" יצא ההוגה להגנת ראש הממשלה ומשפחתו. מובנת קביעתו הנחרצת שהיא, כאמור, תולדה של אידיאולוגיה יותר מאשר הסתמכות על עובדות. המחבר טוען שלו ראש הממשלה היה נוסע הייתה קמה מהומה רבתי. הרי ראש הממשלה לא נסע ללווית מנדלה, ומכאן שכל הערכה מה הציבור היה אומר היא מבחינת ניחוש פרוע. עד כמה שהספקי לקרוא את העיתונים השונים, לא התרשמתי שהימנעותו של ראש הממשלה לנסוע גרמה לגל ביקורת הנובע מביביפוביה. ייתכן שלא קראתי במקומות הנכונים. מעבר לכל הרטוריקה הפוליטית הכה שקופה, השאלה המרכזית היא האם הוצאותיו של ראש הממשלה ומשפחתו המשולמות מן הקופה הציבורית חייבות לעמוד לבקרות או לא? לא מן הנמנע שיש הרואים בכך פגם, התנכלות, ביביפוביה. יותר לי לחלוק על "להקת המעודדים" ולקבוע שכל הוצאות ראש הממשלה ומשפחתו המשולמות על-ידי משלם המיסים חייבות פיקוח וביקורת כיאה למדינה מתוקנת. מי שרוצה לקרוא לכך ביביפוביה שירווח לו. כל בר דעת מבין שנסיעה ליומיים בעלות של 7 מיליון ש"ח היא מבחינת הגזמה רבתי. איני כלכלן ולא איש של ארגון נסיעות לראש ממשלה. עם זאת, נדמה לי שהסכום של 7 מיליון הוא סכום דמיוני, מופרז, ובלתי ריאלי אלא אם מטיסים את מעון ראש הממשלה לדרום אפריקה, לוקחים את כל השב"כ כדי לשמור עליו ומוסיפים עוד כמה סיירות כדי לסגור את כל מסלולו של ראש הממשלה. וגם אז, עדיין 7 מיליון ש"ח זהו סכום בלתי נתפס. בהנחה שישנם עוד כמה אנשים שכמותי התמהים איך ניתן להגיע לסכומים כאלה בנסיעה ליומיים, האם זו ביביפוביה או שזו שאלה לגיטימית לחלוטין לשאול איך המציאו סכום עצום זה, במיוחד לאור מצבה הכלכלי של ישראל? תשובתי לשאלה מובנת. האם באמת הכל פוליטיקה? אנא קראו את הציטוט הבא הלקוח מאתר של התנועה לחופש המידע שחשפה את הנתונים שפורסמו: "14 דפי פירוט ההוצאות מחולקים ל-12 חודשים, בחלקם ההוצאות גבוהות מאוד, באחרים נמוכות יותר. סכומים גבוהים שולמו לעתים תכופות עבור מה שנקרא "הופעה ייצוגית". באוגוסט שולמו עבור הופעה ייצוגית 21,826 שקל, חלקם עבור שנת 2011. החזר ההוצאות מקופה קטנה מפורט מאוד בגישה המקלה וקטנוני אם מחמירים. בחודש מרס, לדוגמה, שולמו מהקופה הקטנה כהחזר הוצאות 12.80 שקל לצד סכומים גבוהים יותר. הפרוטוקולים הרבה פחות מפורטים אם כי חלקם מעוררים תמיהה. במרס 2011 אושר שינוי בתעריף ארוחות הבוקר במעון ראש הממשלה. על-פי התעריף החדש, ארוחות הבוקר הרשמיות יעלו 200 שקל לסועד, ארוחות הבוקר לראש הממשלה ולמשפחתו יעלו עד 213 שקל לסועד. ארוחות צהריים או ערב לרבות מלצרים וטבחים יעלו 420 שקל לסועד, סכום השווה לארוחה במסעדת יוקרה". מדוע אסור לשאול שאלות נוכח הנתונים הללו? אם ראש הממשלה ומשפחתו סבורים שהציבור אינו זכאי לדעת איך נוהגים בכספיו, כי אז באמת הגענו עד הלום. פרשת המיטה היא אחת מתוך אין ספור סיפורים נוספים, כמו הגלידה ב-10,000 ש"ח ותספורת ב-5,000 ש"ח. ודאי שהציבור זוכר את ההוצאות הבלתי הגיוניות עבור נסיעות לחו"ל של משפחת נתניהו כאשר הילדים היו קטנים ומארגני הטיסות של ראש הממשלה נתבקשו להכין חדר למשחקי ילדים עבור ילדי ראש הממשלה שהצטרפו לנסיעה. זו גוזמה לשאול מדוע יש צורך בהוצאות אלה? ביביפוביה? לא רבתי. אינני מבין מדוע הקופה הציבורית חייבת לשאת בהוצאות הפרטיות עבור בתי משפחת נתניהו. יש לראש הממשלה מעון רשמי בירושלים, מוחזק על-ידי הקופה הציבורית, החל ממסמר התוקעים בו ועד לריהוט ומים וחשמל ומסים. כך צריך להיות שטוב שמדינת ישראל נוהגת ככל מדינה נורמלית. האם אזרחי המדינה צריכים לשאת בהוצאות עבור הבתים הפרטיים של משפחת נתניהו? מישהו באמת סבור שהוצאה של 80 אלף שקל בשנה עבור מים זו הוצאה נורמלית שאזרחי ישראל צריכים לשאת בה? אלפי שקלים עבור נרות ריחניים זו ביביפוביה? באמת! רשימת הדוגמאות ארוכה מאוד אך נסתפק בכך. ראוי שהמסנגרים ירדו מן הניסיון השקוף לחפות על ראש הממשלה ומשפחתו.