הסדרי הביטחון שמציעה ישראל במשא-ומתן עם הפלשתינים נתקלים בסירוב מוחלט על ידם. נימוקם לסירוב הוא שהסידורים יפגעו בריבונות המדינה הפלשתינית, משום שנוכחותם של כוחות צה"ל לאורך הגדה המערבית של נהר הירדן משמעותה כיבוש ואובדן העצמאות. בכך מתעלם הצד הפלשתיני מכך שנוכחות צה"ל לאורך הירדן היא אינטרס ביטחוני מובהק לא רק של ישראל, אלא גם של ירדן והפלשתינים.
לגבי ירדן אין בכך חידוש. עוד ב-1975 אמר המלך חוסיין בבית הלבן, ובנוכחות הנשיא האמריקני ריצ'רד ניקסון, כי ירדן מבינה את הצרכים הביטחוניים של ישראל המחייבים נוכחות של צה"ל לאורך הירדן, וכי הוא מסכים לכך. זאת, משום שירדן שואפת להבטיח כי דרך גבולה ממערב לא יחדרו אליה גורמים שליליים מיהודה ושומרון במטרה לפעול נגדה, וכי נוכחות צה"ל היא ערובה לכך.
לגבי הפלשתינים, נוכחות צה"ל ממערב לנהר הירדן תבטיח שתימנע חדירתם של ארגוני טרור ממדינות ערב דרך ירדן לשטחים שבשליטת הרשות הפלשתינית. ארגונים אלה הם עויינים לתנועת הפת"ח ולאבו-מאזן, ועלולים להפוך את מדינת פלשתין שהם מייחלים להקמתה ביהודה ושומרון, לרצועת עזה שנייה.
יתרה מזו, מצרים הגדולה במדינות ערב הסכימה לסידורי ביטחון בסיני שגודלו פי 10 מזה שבשליטת הרש"פ. חצי-האי סיני הוא שטח מפורז, מלבד נוכחותם של כוחות שיטור ומספר מוגבל של כלי שיריון. סידורי ביטחון אלה שרירים וקיימים זה 34 שנה ומבטיחים את השלום בגבול בין מצרים וישראל.
נוכח כל אלה, התנגדות הצד הפלשתיני להסדרי הביטחון שמציעה ישראל לא רק פוגעת בפלשתינים עצמם ובשאיפתם למדינה ריבונית, אלא גם שוללת את הסיכוי לבנות אמון הדדי. הדעת נותנת שמעטים הם הישראלים הסבורים כי על ישראל לסכן את בטחונה בהפקרת האגף המזרחי ולאפשר למחבלי הג'יהאד ולאנשי אל-קאעידה להתקרב לשדה התעופה בן-גוריון בפרט ולישראל בכלל.
אף מילה על ההתאבדות נדא אלקחטני הסעודית הכריזה כי בכוונתה להצטרף לארגון הג'יהאד ולנסוע לסוריה על-מנת להתגייס לשורות "מדינת עירק וסוריה האיסלאמית". ואכן, היא הגיעה לסוריה ופגשה שם את אחיה שנלחם זה כשנה באותו ארגון נגד המשטר הסורי. נדא כתבה ב"טוויטר" כי בכוונתה לבצע פיגוע התאבדות בסוריה.
נדא זכתה לגינויים חריפים בסעודיה וגם מהנהגת "מדינת עירק וסוריה האיסלאמית". זאת, משום שנסעה לבדה לסוריה ללא מלווה מטעם משפחתה, כפי שמחייבת ההלכה המוסלמית הקנאית. אך אף מילת גינוי לא נאמרה על כך שהיא מתכוננת לבצע פיגוע התאבדות הנוגד את ההלכה האיסלאמית האוסרת על התאבדות בזו הלשון: "המתאבד ישכון בגיהינום לנצח ויכה את עצמו במוט ברזל אשר בידו".
נמאס לשמוע חדשות הקהל הבריטי אינו רואה ואינו שומע חדשות, משום שהן משעממות ועוסקות בענייני חוץ. תוצאות סקר בנושא זה זעזעו את אנשי התקשורת בבריטניה. חלק מן הנשאלים לא ידעו מיהו ראש הממשלה הנוכחי שלהם וחשבו שזהו רונלד רייגן ולא דוד קמרון. הסקר מגלה שאומנם הבריטים מרבים לצפות בטלוויזיה בסרטים, בתוכניות בידור וחברה, אך לא בחדשות.
הסקר שערכו אגודת "הדעה החדשה" ועיתון "אובזרבר" מראה כי 41 אחוז מן הנשאלים דיברו נגד ה-BBC המצדד לדבריהם בשמאל. כמו-כן, מרבית הנשאלים אמרו כי נמאס לשמוע את החדשות החוזרות על עצמן, וכי אינם מעוניינים לשמוע במהדורות החדשות בערב את אותן חדשות ששמעו וקראו במרוצת היום בעיתונים, במשרדים ברכבת ובבתי הקפה.
תמריץ ששווה זהב אמירות הנפט העשירה דובאי מצאה סוף סוף דרך מקורית להוצאת כספים.
תושבי דובאי, כמו תושביהן של כל מדינות הנפט העשירות, סובלים מהשמנת יתר. בשמחות, שיחות המוזמנים מתמקדות בהורדת הכולסטרול, טיפול בסוכרת וסוגי המאכלים המוגשים. הדיון העיקרי נסב על השאלה מה לאכול ומאיזה מאכלים להימנע.
ממשלת דובאי הזמינה חברה בריטית לשירותי בריאות לייעץ בנושאי ההשמנה. עשרות מיליוני דולר הושקעו בסלילת שבילים מוצלים בלב המדבר כדי לעודד ריצה והליכה.
והנה החידוש: משרד הבריאות של דובאי הודיע כי כל שמן יקבל מענק של גרם זהב על כל ק"ג שיוריד ממשקלו. אדם ששקל 146 ק"ג קבע שיא של הורדה במשקל וקיבל 24 גרם זהב של 24 קראט.
היהלום שבזהב החודש,נפתחה בדובאי תערוכה בינלאומית לתכשיטים, שבה מוצגים מיטב התכשיטים ואבני החן בשוק העולמי. 350 תכשיטים מ-39 מדינות משתתפים בתערוכה. מבין התכשיטים מוצגים בתערוכה שעון יד מתוצרת שוויץ משובץ ביהלומים לבנים, ורודים וצהובים, שמחירו 270 אלף דולר וטבעת סוליטר של יהלום נדיר במשקל 70 קראט, שמחירה 180 אלף דולר.
בתערוכה דומה שנערכה בדובאי ב-2012 נמכרו תכשיטים בשווי 2.7 מיליארד דולר. מעריכים כי בתערוכה הנוכחית יגדלו המכירות, בשל השגשוג הכלכלי במדינות המפרץ ותנועת התיירות לדובאי. ב-2012 נמכרה בשוקי דובאי רבע מכמות הזהב שנמכרה בכל רחבי העולם.
הצעקה האחרונה בתערוכה היא מחרוזת העשוייה מזהב ויהלומים שעיצב מעצב איטלקי בסגנון הקישוטים האיסלאמיים, ומחירה - 820 אלף דולר.
