קבוצת מסתננים שהגיעו באופן בלתי חוקי למדינה ויצאו להפגין נגד חוקים שהיא העבירה, צריכה להביא את הממשלה לדיון דחוף בבעיית ארגוני השמאל ה"
הומניטריים" לא פחות מבדיקת סכנת המסתננים; ארגוני השמאל החמום, אותם הדואגים למסתננים ולכל מי שמהווה סכנה דמוגרפית קיומית למדינת ישראל ולתושביה.
צריך לבדוק באמת מכוון את השמאל החיוני בארץ ומשסה אותו בכל הקדוש והחשוב לקיומנו. מי הוא החותר נגד בטחון המדינה ותושביה.
כי נראה שמישהו פה חצה את הגבול, ולא רק את גבולות המדינה והסתנן אליה, כי אם את גבולות הטעם הטוב והביטחון הנחוץ לכל מדינה גם אם היא דמוקרטית ללא גבול.
כי גם דמוקרטיה צריכה גבולות לחופש הדיבור והמעשה.
כי גם דמוקרטיה צריכה לשמור על קיום המדינה ובטחונה וכל מה שמסכן את קיומה וביטחונה צריך לצאת מעבר לחוק.
ארצות הברית מגנה על הדמוקרטיה שלה: בשנת 1945 לאחר שנבחר הארי טרומן לנשיא ארצות הברית התחילה המלחמה הקרה נגד חברי קבוצות שמאל קיצוניות אשר היוו לדעתו סכנה לקיום הדמוקרטיה האמריקנית. תקופה זאת הנקראת מקארתיזם, על שמו של הקונסול ג'וזף מקארתי שניהל מסע אנטי קומוניסטי ורדף אחרי כל מי שנחשד בחוסר פטריוטיות.
בתקופה זו נתמכו חברי הקבוצות השמאל הקיצוניות ע"י מדינות אויב לארצות הברית.
איפה ההומניות של השמאל? שמאל וסוציאליזם זה לא תמיד נאורות ודאגה לזולת, לפעמים זוהי חתרנות נגד חוקי המדינה ובטחונה; כי אם רק עניין הומניטרי ודאגה לסבלות הזולת היו פה, הרי שהם היו מתבצרים מול גבולות סוריה ודורשים להפסיק את ההרג ההמוני שלא יספר מרוב.
אם דאגה והומניות אמיתית היו פה, הם היו מוחים בזעם גדול מול ההנהגה הפלשתינית המעניקה מענקים גדולים לרוצחים ששוחררו בחסד מיותר ולגמרי לא בזכות. מחבקת אתום ומחנכת את הפלשתינים שרוצחים זה טוב לקוראן.
אם הומניות הייתה פה, הם היו מגנים ויוצאים בזעם שמאלני קדוש נגד מעשי תועבה של מסתננים. ויש לי עוד הרבה רעיונות לאנשים שהדאגה לאחר בראש מאווייהם.
אבל כפי שאנו רואים הם מעדיפים להכניס את כל המסתננים לארץ ולאכלס אותם, לחבק את הפלשתינים, לחלק את אדמות הארץ.
כי מסתבר שיש בהם שנאה והיא המובילה אותם.
למי?
למה?
