וממש בקוטב השני, אי שם בשמאל הקיצוני, ניצב האנארכיסט
אברהם בורג, חומץ בן יין, שעושה לו דין לעצמו ומחליט מה מותר לגלות לעולם ולאויב, גם כשאסור. באחרונה הוא מתרוצץ מבמה לבמה, על-מנת להצהיר קבל עולם כי מרגל האטום ואנונו דיבר אמת.
מאחורי האיש שעושה דין לעצמו וצחוק מן החוק, קופה של שרצים: התחברותו לשמאל הקיצוני; הכרזתו התמוהה כי הוא חובש כיפה מטעמים חברתיים למרות ש"אינו מאמין בא-לוהים" (כך הצהיר בראיון ל
ניצן חן בערוץ הראשון ערב יום כיפור תשס"ז, 2007; אם כי באחרונה הצהיר הפוך: "יש בורא לעולם"); קריאתו לבטל הגדרת ישראל כמדינה יהודית; המלצתו "לכל מי שיכול להוציא דרכון זר" (כפי שהוא עצמו סידר לעצמו דרכון צרפתי); השוואתו את ישראל לגרמניה הטרום נאצית; אזהרתו כי ישראל בדרך לחקיקת חוקי נירנברג; הכרזתו כי הוא כבר אינו ציוני ואפילו רואה עצמו אנטי ציוני; טענתו כי ישראל היא גטו ציוני ואימפריאליסטי; תמיכתו בשינוי חוק השבות; נכונותו לראות ראש
ממשלה מוסלמי בישראל; תמיכתו בהפיכת ישראל למדינה דו-לאומית 'ישראפלשתין', ועוד טענות הזויות ומופרכות, המעידות על בעיית זהות חמורה.
עכשיו הוסיף פשע על חטא: הוא תקע סכין בגבה של המדיניות הישראלית הרשמית, והכריז בזחיחות דעת פושעת, קבל עם ועולם, בכנס בחיפה בראשית דצמבר, כי "הנכס הגרעיני [שבידי ישראל] הופך לנטל מדיני... מדיניות העמימות היא מיושנת וילדותית". בכך גרם בורג נזק כבד לבטחון המדינה, בעצם העובדה שמדינות העולם יעשו שימוש בדברים אלה באו"ם או בכל זירה בינלאומית אחרת, ויתלו את הדברים בישראל בכיר שהוא בהחלט יודע דבר או שניים, בנושאי בטחון המדינה, מתוקף היותו בעבר חבר ועדת החוץ והביטחון וגם משתתף קבוע בישיבותיה בתקופת היותו יו"ר הכנסת.
אמירתו העבריינית של בורג, שפחות חמורה ממנה הובילה את ואנונו לכלא, גררה לפחות שתי פניות של גורמי ציבור, אל היועץ המשפטי, למפכ"ל המשטרה ולפרקליט המדינה, בדרישה לחקור את אומרה. הפורום המשפטי למען א"י דרש לפתוח בחקירה "בחשד לבגידה", ותנועת אומ"ץ בראשות
אריה אבנרי, דרשה לפתוח בחקירה פלילית ו"למצות עימו את הדין ככל אדם שפוגע במזיד בבטחון המדינה". אבנרי טען כי דבריו של בורג נאמרו דווקא בעיתוי זה, בשעה שישראל נאבקת בזירה הבינלאומית נגד הגרעין האירני והנשק הכימי הסורי, בכוונת מכוון – לפגוע בבטחון המדינה. לדבריו, "יש לבורג יש עבר גדול של פליטות פה. הוא הרי גם הספיד את
אמנון רובינשטיין. היום אין לו שום תפקיד. הוא איש עסקים פרטי ואין תפקידו להרגיע את המזרח התיכון ובוודאי לא תפקידו לומר מה ידוע לו ומה לא ידוע לו". אבנרי מזהיר כי אם לא תיפתח חקירה פלילית, תעתור תנועתו לבג"ץ, בטענה שדין אחד לואנונו ולבורג.
עד כה לא ננקטו שום הליכים כנגד הפה הגדול של בורג, והוא מן הסתם רואה בכך אור ירוק להמשך דברנותו המופקרת. רק לקראת סוף השבוע שעבר חבר בורג למו"ל מעריב
שלמה בן-צבי, שגם הוא מקדם על דעת עצמו ונדטה פרטית בנושא הגרעין, ושניהם נטלו לידיהם את החוק, לא בסמכות ולא ברשות, ופרסמו את פרוטוקול השיח הגרעיני שניהלו, על פני עמודים שלמים בגליון יום ו' האחרון של מעריב, תחת כותרת המשנה השערורייתית: "בורג ובן-צבי קוראים להכרה ביכולת הגרעינית של ישראל ופירוקה ממנה". לואנונו זה עלה ב-18 שנות מאסר. אז מה אם לא קוראים להם ואנונו?
סניגוריהם ודאי יגידו שדבריו של בורג אינם אלא הרהורים בעלמא ודברי בן-צבי סתם הגיגים של שבת אחרי הצ'ולנט. ולא היא: בן-צבי, כעורך עיתון, חשוף למידע שחסום בפני שאר בני תמותה; ואילו בורג, בהיותו יו"ר הכנסת, השתתף חופשי 'אקס אופיציו' (מכוח המשרה), ללא כל מגבלת ביטחון שדה, בכל ישיבות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ואפילו בישיבות תתי-הוועדות החשאיות. כל סודותיה הכמוסים ביותר של ישראל נחשפו בפניו, והוא בהחלט יודע, הרבה יותר מואנונו, על מה הוא מדבר.
שני סרוגים – וכל כך מקוטבים. האחד מסר נפשו למען מדינתו, אבל נענה בנחרת בוז, בהשפלה ובבעיטה; השני התענג על מנעמיה, נהנה מפנסיות ענק, אבל שופך לעברה קיתונות בוז. בידי מי מהם הייתם מפקידים את חינוך ילדיכם?