|
תאריך:
|
27/12/2013
|
|
|
עודכן:
|
27/12/2013
|
|
1 |
|
|
ניתן להתפלא על דבריו התמוהים והמוזרים של איתמר בנושא ברית המילה, הרי אין מדובר בסמכותו של בית המשפט העליון למנוע ברית אלא בסמכותו של בית הדין רבני לאכוף ברית מילה. רצה המקרה ובני הזוג נמצאים בעימות חריג והם נפרדים פרידה קשה ממש בסמוך לאחר לידת בנם, מצב די חריג לכשעצמו, ולא רק זאת אלא הם (או מי מהם) שמים על המאזניים נושא אשר ייתכן לשניהם מהווה מלחמת עולם, והדבר הנכון ביותר במקרה כזה הוא שהרשויות לא יתערבו. בפסק הדין נשוא העתירה לבג"ץ מצטט אב בית הדין הרבני את דברי הנשיא בדימוס ברק "10. סעיף 3 לחוק השיפוט מרחיב, איפוא, את סמכות בית הדין הרבני לכל עניין הכרוך בתביעת גירושין, אפילו אם עניין זה כלל אינו מענייני המעמד האישי, ובלבד שהעניין נכרך בפועל על ידי אחד המתדיינים ושההכרעה בו דרושה לשם חיסול יעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים זה מזה..." ומכאן שייתכן שבית הדין פעל בסמכות, וברור שנושא הברית נכרך על ידי אחד המתדיינים, אך האם פעל בית הדין מתוך כוונה לשם חיסול יעיל של יחסי בני הזוג?, האם תשלום של 500 ש"ח ליום עד שהאם תסכים לברית מקדם את הסכסוך? או שמא פעל בית הדין על פי שורשי אמונתם של השופטים ושל עיתונאים הסוברים כמוהם?. אין ספק ששורש הבעיה הוא אצל ההורים, ההורים הם אלה שחובתם לפתור את הבעיה, וכל עוד יש להורים כישורי הורות יש לתת להם לפתור את הבעיה בלי התערבות של הרשויות, ובהעדר כישורים כאלה, יש לשלול את זכותם להורות, ולכך יש פתרונות בחוק, לצערנו העדר כישורי הורות אינו מצב כה חריג כמו ערוב של נושא כל כך רגיש בסכסוך גירושין. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
ה.א: זו הגישה הכי שגויה ששמעתי אי-פעם לצערי; הרי אם שניים הכריזו על סכסוך ביניהם, ומשוועים לבית הדין להתערב כדי שיפריד ביניהם, אז למה פתאום להושיב אותם כדי להתכסח עוד יותר חזק ביניהם, קל וחומר על נושא הקשור לדת ואמונה?!
§¤§¤§
בית הדין מסתמך על ההלכה הפשוטה, שחובה על האב למול את בנו, ואם לא עשה כן אזי חייב הילד למול את עצמו (כשיגדל); ובכן בית הדין לא זקוק להסכמה של שום צד כדי לפסוק כהלכה ברוך ה'! ולאחר שנפסק, יש סיכוי טוב ששני הצדדים יקבלו את הדין (שנובע מההלכה) ולא יתקוטטו עוד, אך
אם נושיב אותם מראש להתכסח את שני הצדדים המסוכסכים ממילא, הרי הם ימשיכו להתקוטט בוודאות "עד זוב דם" על הגב של הילדים כמובן.
§¤§¤§
וזהו רק מחדלון קטן לעומת המחדל הענק יותר - של היעדרו של חוק אחריות הורית (למשמורת ומזונות ילדים) מספר החוקים של מדינת ישראל; הרי מדובר על זוגות של הורים מסוכסכים ממילא, ועומדים להיפרד או להתגרש! אז תעשיית הגירושין הארורה (קנוניה של רודפי בצע בעיקר עורכי דין, המקושרים לשופטים ופוליטיקאים וגורמי רווחה), מנצלת את היעדרו של החוק הנ"ל (שכולל תפריט של פתרונות משמורת ומזונות ילדים אשר יאושרו ע"י הכנסת ולכן מבטיחים ודאי את טובת הילדים - ראה בקומונת תפוז מספר 19624 את נוסח החוק המלא = 4 עמודים נטו), ואז שולחת את ההורים המסוכסכים ממילא לעוד קרב גורלי מדמם על גבם של הילדים עם הרבה דמוניזציה של ההורה האחר ותלונות שווא ועדויות שקר במשטרה … עד אשר הם הופכים לאויבים מושבעים - ומקיזים את מיטב כספם לקופתם של עו"דין תאבי הבצע; אז בדרך נפשעת זו, מגלגלת אותה תעשיית הגירושין הארורה נפח שוק ברוטו של כמיליארד ש"ח לשנה, שזה 4,000,000 ש"ח לכל אחד מ 250 ימי עבודה בשנה (מלבד כ 200 עד 300 אבות עשוקים שפשוט מתאבדים מדי שנה, מתוך כ 500 סה"כ התאבדויות בישראל לשנה מתוך המידע הרשמי של משרד הבריאות).
§¤§¤§
לכן במצב מדמם זה, מאוחר מדי לבית המשפט לקבוע מהי טובת הילדים - אלא הוא קובע את הרע במיעוטו (שאין סיכוי יותר לאחריות הורית משותפת, ואין ברירה אלא לחלק את האחריות בסגנון סדום ועמורה, דהיינו כל המשמורת בידי האישה, אך כל המזונות נופלים על כתפי האב עד שהוא כורע תחת העומס, חלילה מאבד את שיווי משקלו, מפוטר מעבודתו, הופך לחולה או אף מתאבד).
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ע_הראל |
|
|
|
|
|
אפילו לטענתך לחובת המילה על ידי ההורים יש אלטרנטיבה, אז מדוע לכפות? האם האכיפה הזו מצמצמת את הסכסוך? האם היא מביאה להרגעת הרוחות, או שמלבה את האש? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
|
|
|
|
אם בית הדין לא יכריע כאן ועכשיו - הוא יעשה עוול (פעם שניה) לאב.
§¤§¤§
פעם ראשונה האב נדפק שאשתו מתחזה ליהודיה (כי ברגע שהתחתנה כדת משה וישראל - האם לא ברור שילדיהם יהיו נימולים?)!
§¤§¤§
וכעת אם בית הדין לא יכריע מהר (כהלכה), הוא יפיל בכך את התיק מחדש על האב, שהוא יצטרך לרדוף בעצמו כל החיים אחרי האישה שמא תנהג לפי ההלכה (ומה אם היא תפנה לבית משפט אזרחי - האם על האב להתחיל לשלם לעורכי דין יקרים וכל הבלגן הזה לכל החיים?), וכן האב ייאלץ להתחיל להתחנן לילד (20 שנה?) שיואיל למול את עצמו כמו כל יהודי?
§¤§¤§
אחרת מה הטעם למצווה "שופטים ושוטרים תתן בשעריך ושפטו את העם משפט צדק"? הרי כל החוכמה שאם נעשה עוול לאדם, אז הוא מוסר את העניין לטיפול בית הדין - וחוזר למסלול חיים רגיל; אבל כאן אם נאלץ את האב "להידברות" כביכול, הרי האישה תמשוך בלי סוף כי לא כואב לה כלום, ואילו לאב היהודי כואב לו גם כואב כל רגע שבנו מהערלים.
§¤§¤§
כנ"ל הבית משפט/דין צריך לחתוך מהר לפי טובת הילדים, לפי תפריט פתרונות שיאושר ע"י הכנסת (בחוק אחריות הורית למשמורת ומזונות ילדים - שחסר עדיין בספר החוקים של מדינת ישראל), וזאת לפני שההורים המסוכסכים יספיקו לשחוט אחד את משנהו על גבם של ילדים (מה גם שעורכי הדין מתדרכים כל צד שידחה על הסף את הצעות הצד השני) - כולל הסתת הילדים שזה בלתי הפיך לפי הניסיון.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ע_הראל |
|
|
2 |
|
|
יש מן הצדק בדבריו של הכותב .הבעיה הגדולה כיום היא שחובטים הרבה בבית המשפט וגם אם בצדק - אני חושש ממצב של יחס מזלזל למערכת המשפט והאכיפה. ובאין משפט ייפרע עם.
מצב עצוב שנוצר עקב מדיניות שגויה רבת שנים של השופט אהרון ברק שהיה נשיא בית המשפט העליון. עכשיו רואים את התגובה שגם
אם היא צודקת - תוצאתה מצערת .
מקווה שתקופת המעבר לאיזון תהיה קצרה . |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוסף מגבעתיים |
|
|
3 |
|
|
למרות שלא פעם ולא פעמיים הפניתי את תשומת ליבו של האדון לוין לפסק הדין שכתבה השופטת נאור במשפט קצב, הוא ממשיך להתעלם במפגיע מהעובדות שהן: 1. נאור כתבה שקצב אמר שהוא נשאר בפארק, בשעה שהיא עצמה ציטטה אותו אומר: "לא נשארתי בפארק". על עובדה זו כתבו רזניק וסהראי בבקשה למשפט חוזר: ""המבקש מעולם לא העיד כי הוא נשאר בפארק לאחר שנפרד מאנשי השב"כ.... האמור בפסקה 223 לפסק הדין שבערעור מותיר את הקורא פעור פה". 2. נאור כתבה: "ייתכן שהמערער נסע קמעא בתוך הפארק עצמו, אך עצר מייד, כדי להמשיך וללחוץ ידיים להמונים", והתעלמה מעדותו של ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, שהעיד כי מכוניתו של קצב חנתה ממש סמוך לאנשי שב"כ רבים שאבטחו את הארוע, ולכן ברור שלא ייתכן שהוא "עצר מייד" מבלי שאף אחד מהמאבטחים ראה אותו עוצר ולוחץ ידיים. מי שרוצה לקרא עוד, יכול/ה ללחוץ על המילה הבאה: משפח . |
|
כתובת IP: |
109.186.154.240 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אהוד פרלסמן |
|
|
4 |
|
|
לעניין המנהג השבטי העתיק והפרימיטיבי, המכונה "מִילָה", "ברית מילה", "הבאה בבריתו של אברהם אבינו" (הלא הוא אותו מטורף שניסה לשחוט את בנו ולשרוף אותו כדי לרצות את אחד מהאלילים הרבים בתקופתו), מעשה פָּגָנִי פוגעני לסימון בני השבט, המקביל במטרתו לסימון עדרי צאן ובקר בחותמות-אש; מזלם של היהודים שאותו עובד אלילים שניתץ את אלילי אביו (היכן כאן כיבוד אב) והחל לעבוד אליל בשם יהוה (אחד משלושה אלילים לפחות שכונו בשם הזה) לא החליט לסמן את בני שבטו בכריתת תנוכי האוזניים (אני בטוח שהיו נמצאים מדענים מטורללים שהיו מוצאים שכריתת תנוכי האוזניים מגנה על הבריאות...). ומכאן לבג"ץ נגד הכריתה: בג"ץ צריך בסך הכול לקבוע שאם קיימת מחלוקת בין האם והאב בעניין הטלת המום באיבר מינו של הרך הנולד – יכריע בעניין, לא בד"ץ ולא שמד"ץ, אלא הרך הנולד עצמו, לאחר שיגיע לגיל שבו הוא נושא באחריות-פלילית. _________________ ולעניין חזקת הסיניוריטי הנהוגה בבית המשפט העליון: ישנן עדויות של אנשי-קבע לכך שחמור שנקשר לשער הבסיס ובתור בדיחה חבשו לו כמה מחיילי הבסיס כומתה עם סמל היחידה – הגיע במשך הזמן לדרגת תת-אלוף (בצבא, המקבילה לסיניוריטי נקראת ' פז"מ ' אבל מדובר באותה גברת עם אותו הבֶּרֶט...).
|
בתור הארוך לסיניוריטי |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עידןסובול |
|
|
|
|
|
|
|
5 |
|
|
עם כל חלקי המאמר, פרט לראשון, אני מסכים (ועם חלקם אני מסכים מכל הלב, ובמיוחד זה העוסק בכתיבתה של השופטת נאור). אבל החלק הראשון שגוי בעליל, ואני מקווה שרק בתום-לב: העתירה בענין ברית המילה איה מבקשת לאסור על הורה למול את בנו. היא מבקשת לקבוע שלבית הדין הרבני אין סמכות לחייב את האם למול את בנה רק משפני שזה רצון האב וזו אמונתם של הדיינים. כלומר - לא באיסור מילה עסקינן, אלא בשאלה האם ניתן לכפות מילה. זה הכל. לא אניטיכיוס, לא גזרות שמד ולא כל המילים הנשגבות הללו, אלא גבולות היכולת של בית דין רבני לכפות נורמה דתית, שאינה מעוגנת בשום חוק, על מי שאינו רוצה בה. נזכור: כשהילד יגיע לגיל 18, יוכל להחליט שהוא רוצה לעבור מילה, ולא ייזקק עוד להסכמת אמו וכמובן שאיש לא יאסור זאת עליו; וגם על האם איש לא יאסור למול את בנה אם ביום מן הימים תשנה את דעתה, אפילו אם עתירתה תתקבל. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ש. |
|
|
6 |
|
|
איש לא יכפה על הכותב למול או לא למול את בנו יעשה כרצונו ובהסכמה עם בת זוגו
כאשר אין הסכמה לא ניתן לכפות על אחד מהצדדים את ברית המילה.
זהו נסיון של בית הדין הרבני לכפות על האם את דעתו נסיון זה נדחה ע"י בית הדין העליון ואין פה גזירה על ה"מילה" אלא אי הסכמה לעליונות כוחו של הדין הרבני על הדין האזרחי.
לאם מותר שתהיה דעה והיא חשובה כמו דעתו של האב ובית הדין הרבני . |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אמי לב |
|
|
7 |
|
|
יותר מאי פעם כל הנודות השייכים למערכת המשפט,פסיקה,התדיינות,בוררות עורכי דין,שטנגרים למיניהם הלוים למיניהם ופלדמנים למיניהם חייבים להראות לכלל האומה:מהנדסים,רופאים,סבלים,ספרים ועוד ועוד שהם קיימים בועטים ומשפיעים. אם הדברים היו תלויים בי הייתי עושה להם מה שהבולשוויקים עשו לכנסיה הפרווסלבית ולכמריה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
urixo |
|
|
8 |
|
|
לוין קובע שיש לו הוכחה שסניוריטי איננה בחוק. אך זו לא הוכחה. ברור שהנשיא תמיד קודם לכולם, פשוט משום שלפי שיטת הסניוריטי אין מי שקודם לו. לו היה כזה, היה הוא הנשיא.
פליאה אני על לוין שטעה בדבר ברור כלכך או שלא הבנתי נכונה את דבריו. |
|
כתובת IP: |
212.179.215.200 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נתי מירושלים |
|
|
9 |
|
|
חבל על הזמן!
§¤§¤§
הוגשה כבר הצעת חוק בס"ד של איילת שקד ויריב לוין, שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון (בדומה לנשיא ולמבקר המדינה); ולא נותר אלא להתפלל בשם כל הקדושים, שזה יעבור כבר.
§¤§¤§
אין לי ספק שאז בס"ד ייבחר אליקים רובינשטיין - שעולה על נאור ואסתר חיות ("החברות בנשמה" של בייניש) בכמה וכמה סדרי גודל.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ע_,הראל |
|
|
איתמר לוין
חמישה עורכי דין מצויים בין 29 המתמודדים על משרות שיפוט בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובמחוז מרכז - לאחר שנים בהן כל המועמדים למחוזיים היו שופטי שלום
|
|
|
|
|
|
עו"ד חיים שטנגר
הראייה השיפוטית אינה תמיד זהה וקרובה לראייה החקיקתית והשלטונית. לכן, בדמוקרטיה המערבית קיימת הבדלה והבחנה ברורה בין המערכות המחוקקת, המבצעת והשופטת. מן הראוי שהבדלה ברורה זו לא תיטשטש במרוצת השנים ובג"ץ יימנע מלהיכנס לתחומי חקיקה ברורים שאינם מתחומי השפיטה ומתחומיו הוא
|
|
|
|
|
|
עו"ד אברהם פכטר
צמד הח"כים יריב לוין ואיילת שקד מגישים הצעת חוק לצמצם סמכויותיו של בג"צ, לקצץ כנפיו להכפיפו לכנסת, לבטל הסניוריטי ולמנות את נשיא ביהמ"ש העליון וסגנו, ולשנות הרכב הוועדה למינוי שופטים. בקיצור, להכתיר את הכנסת כריבון היחיד שיבטא את רצון ושלטון העם מציעי החוק לא מפרשים נכון את המבנה הקונסטיטוציוני של משטר דמוקרטי
|
|
|
|
|
|
רועי אורן
האם מדובר במהלך רציני או במהלך שתכליתו לעצבן גורמים מסוימים בקואליציה? התשובה לשאלה - רק בעתיד
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
פליטמן, כיום סגן הנשיאה, הוא המועמד היחיד להחליף את נילי ארד בחודש דצמבר ורדה וירט-ליבנה תמונה לסגנית הנשיא בישיבת הוועדה לבחירת שופטים בחודש הבא
|
|
|