תגובה ישראלית ראויה מדיניותה של ישראל להגיב מיידית לכל הפרה של השקט בדרום או בצפון נכונה מאוד. חבל שבמשך שנים רבות הייתה זו ישראל שהבליגה מתוך מחשבה מוטעית שהבלגה זו מדיניות גם. כל אלטרנטיבה לגבי הפרות חוזרות ונשנות של השקט טומנת בחובה יתרונות וחסרונות, ודאי וודאי סכנות. תגובה מידית היא הרעה פחות מאלטרנטיבות אחרות כפי שיוסבר בהמשך.
הנחת היסוד חייבת להיות שלישראל אין כל אפשרות ריאלית להחזיק בכוננות שיא את צבאה במשך כל ימות השנה. האמצעי הטוב ביותר, אם כי לא המושלם, היא ההרתעה. משמעותה של ההרתעה היא האויב מבין היטב שפעולה יזומה על ידו עלולה להביא, מבחינתו, לתגובה קשה שמחירה יהיה גבוהה בהרבה מן התועלת שישיג באמצעות אותה פעולה יזומה. אין זה סוד שבעזה וגם ביהודה ושומרון מבינים היטב שלעת עתה אין כדאיות צבאית או מדינית לפתוח חזית נגד ישראל.
הסיבות ברורות למדי. אבו מאזן, עם כל הביקורת ואולי אפילו אוזלת ידו, אינו יכול לשבור את הכלים כל עוד מתנהלות שיחות בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית בחסות ארה"ב. אבו ואנשיו מבינים היטב שלא כדאי להם להצטייר כמי שהפרו את השקט, גרמו לאסקלציה ולתגובה ישראלית קשה, שיובילו להפסקת השיחות. זו החלטה מושכלת ואין להתפלא ממנה.
חמאס בין ישראל למצרים המצב בעזה בכי רע. חמאס מבין היטב שהוא נמצא בצבת, בין ישראל לבין מצרים המנהלות נגדו מלחמה קשה מאוד. חמאס מוקף, לפחות בתקופה הקרובה, בעגל בלתי ניתן בלתי ידידותית עבורו, בלשון המעטה, וכל עזרה מחוץ לרצועה היא מבחינת אשליה. סביר להניח שחמאס מבין זאת היטב. הבעיה היא שההסברים הרציונאליים שלעיל עלולים לקרוס ברגע שחמאס יחליט לשבור את הכלים, להסלים, לספוג מהלומות ולעורר דעת קהל אוהדת כלפיו שתביא להסרת הטבעת החונקת שסביב הרצועה. הגם שזו אלטרנטיבה שיש לקחת בחשבון, אסור לישראל להבליג כי הבלגה תביא לתוצאות הרבה יותר קשות, למשל מלחמה נוספת בעזה. ככל שישראל תשמור על השקט, לא תיזום פעילות רבת היקף בתוך עזה או יהודה ושומרון, כך הלגיטימציה לתגובה מידית וקשה תלך ותתחזק.
ישנן סיבות רבות שבגללן הרשות הפלשתינית מסוגלת לבצע מהלכים שיובילו להפסקת השיחות המתנהלות כעת. על ישראל לנהוג במשנה זהירות בכל הקשור לשיחות הללו שמא לא תיווצר אותה תדמית שישראל סרבנית שלום. אסור לישראל גם להיגרר לפרובוקציות שעוד תתעוררנה במהלך השיחות הללו. מאידך אסור לישראל לחזור לתקופה שבה תגובה לירי טילים על ישראל או פיגועים הייתה מאוחרת ובלתי יעילה.
לאחר שטענו את כל אלה, על ישראל הרשמית להבין ששום תגובה או מהלך צבאי לא יגרמו לשקט מוחלט. רק באמצעות מהלכים מדיניים יושג השקט. לדאבון הלב, כפי שבצד הפלשתיני ישנם רבים המנסים לסכל הצלחת השיחות, אם בכלל ניתן לדבר על הצלחה, כך בצד הישראלי לא חסרים. דווקא אלה מבין הפוליטיקאים הישראלים המתנגדים לכל מהלך מדיני הם המצדדים רק בפעולות צבאיות. זו טעות ואיוולת. אין מענה צבאי בלבד לבעיה לאומית ומאבק לאומי.
מי שסבור כך הרי שאין לו מושג על מה הוא מדבר. חשוב מאוד שהמו"מ עם הפלשתינים יימשך גם אם הסיכויים להגיע לפתרון כלל הבעיות קטנים למדי. טענו בעבר ונחזור לנטען שוב: לא בישראל ולא בקרב הפלשתינים קיימת תשתית פוליטית-מדינית שעליה ניתן יהיה לבסס הסדר קבע לשנים רבות. למרות זאת, יש לאפשר לתהליך המדיני להימשך.
על ישראל להבהיר היטב שהמשכת התהליך המדיני לא תמנע מישראל להגיב קשות על כל הפרה של השקט. מי שרוצה שבאמת השיחות בין ישראל לבין הפלשתינים יתנהלו באווירה נוחה, ללא שימוש כה אינפנטילי בלחץ צבאי, חייב לדאוג לשקט. זו משימה של הנהגה הרואה את עצמה אחראית.
