אפשר לפתוח במשהו ציני. קשה להבין כיצד החרדים מתנגדים להגדרתה של מדינת ישראל כ"ראשית צמיחת גאולתנו", לנוכח העובדה שלא מעט מערכות בחירות הביאו לתחיית המתים. עובדה: אנשים שעברו זה מכבר לעולם שכולו טוב, הטריחו את עצמם לרדת לעולם הזה כדי להצביע בעד הרשימות הנכונות.
בנימה הרצינית המתבקשת, יש לומר שהחלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים היא דרמטית משום שהשלכותיה חורגות בהרבה מעבר לבית שמש. עם כל הכבוד לעיר זו, היא אינה אחת המרכזיות בישראל. העניין בבחירות בה נבע בעיקר מהמתח הגואה בין חרדים, חרדים קיצוניים, דתיים לאומיים וחילוניים, שנגרם בעיקר מהקנאות והאלימות של מקצת מן החרדים.
החשיבות של ההחלטה היא בעיקר בכך שיש כאן מסר ברור וחד-משמעי: בית המשפט לא ישלים עם תופעות של זיופי בחירות. זה נשמע מובן מאליו, אבל עד היום לא היה הליך כזה. מגיעות תשבחות רבות למשטרה, לפרקליטות וליהודה וינשטיין, שפעלו במהירות ובנחרצות, והגישו לשופטים מארג ראיות שאפשר להם לקבל החלטה כה יוצאת דופן. ומגיעות תשבחות גם לשופטים, שניהלו את הדיון במהירות ולא חששו מפני מסקנה כה חד-משמעית ומרחיקת לכת, שכבר חושפת אותם לביקורת היסטרית מצד פוליטיקאים חרדים.
צריך להבין, שמערכת כה משומנת של זיופים, לא נוצרת ביום אחד. במילים אחרות: מה שנעשה בבית שמש הוא תוצר של ניסיון ארוך שנים בתחמנות ורמאות. לפעמים הללו נועדו כדי לשקר למדינה לגבי מספר התלמידים בישיבה או בכולל, לפעמים הם נוצלו כדי לרמות בבחירות. ומכאן הקשר ההדוק בין אירועי אוקטובר 2013 בבית שמש לבין מערכות בחירות קודמות.
יש כאן משהו עוד יותר עמוק. בקרב אותם חלקים בציבור החרדי שאינם משלימים עם קיומה של מדינת ישראל, קיימת תפיסה לפיה זה בסדר לרמות את המדינה, זה בסדר לגנוב ממנה. יש תפיסה המשווה, גם אם לא במפורש, את מדינת ישראל לשלטון של הגויים בארצות הגולה, במיוחד בקרב מי שסבורים שהמדינה רודפת אותם ואת אורח חייהם. מכאן קצרה הדרך למעורבות חרדית בהונאות, הברחות, עבירות מס ועוד.
אסור כמובן להיגרר להכללות. יש חרדים רבים, מן הסתם רובם, שמכבדים את החוק. יש שם מיעוט, שקשה להעריך את היקפו, שהוא אלים וכוחני ופלילי. המיעוט הזה קיבל היום סטירת לחי עזה משלטונות אכיפת החוק בישראל, החייבים להמשיך ולפעול נגדו כמו שפועלים נגד כל מי שעובר על החוק.
