כל פעם שאני חוזר ועושה את הטעות הזו של לקיחת רכבי הפרטי, באמצע היום והשבוע, לצורך סידורים או הגעה לפגישת עבודה דחופה ולא מוצא חניה, בא לי לתפוס את חולדאי ולומר לו דעתי במילים שאינן ראויות לדפוס. הדברים חמורים יותר בימי שישי. בימים כאלה מוטב ללכת ברגל ואפילו לא להיעזר בשירותן של מוניות, שלא צריך לחפש חניה עבורן, ומרגע שירדת מהן אתה בן-חורין לדרכך.
בימי שישי שכאלה, המטרופולין התל אביבי פקוק. מה זה פקוק, אל תשאלו. בואו, שורו, הביטו וראו והצטרפו לחגיגה של אלפי מי שאינם עובדים ובאים לבלות בתל אביב. מרביתם אינם תושבי העיר תל אביב, אבל למי זה אכפת. מה, אנחנו אמריקנים שנמנע כניסת מכוניות מעיר לעיר? אנחנו נאורים.
פקחים בעיר כארבה אבל הניחו, לרגע, לשירותים הציבוריים שמספקת עיריית תל אביב ולבילויים והאירועים הציבוריים המסופקים - גם הם - חינם אין כסף לכל, ללא מתן עדיפות כלשהי (במרבית המקרים) לתושבי תל אביב. בואו ונתרכז במחדל החניה הגדול של תל אביב, שמספר כלי הרכב בה עולה, בדרך כלל, על מספר החניות המוקצות בה למאות אלפי המכוניות, האוטובוסים והמשאיות הפוקדים אותה, מעשה של יום-יום ושעה-שעה.
התחושה הינה כי בתחום זה, אין קיים תכנון-על, איש הישר בעיניו יעשה. והברדק? - הברדק חוגג ובגדול. לרגע מתגנב חשד קל לליבי, אולי זה המצב הנוח ביותר לעיריית תל אביב ופקחיה, שבגלל מצוקת החניה, ידם אינם פוסקת מלרשום דוחות חניה. בשעתו - באחת מתקופות השבתת הפקחים מעמל יומם - דווח בתקשורת, כי עיריית תל אביב מפסיקה הכנסה משוערת של 18,000,000 שקל, כתוצאה משביתה שכזו. מי יודע. הסכום אינו נראה מופרז, כלל וכלל, בהתייחס לשפע הפקחים הפושטים על העיר כארבה.
לאחרונה הונהג
"סידור" חדש במחלקת הפיקוח בתל אביב. הפקחים רושמים דוחות חניה גם אם חנית במיקום אסור ואתה יושב ברכבך. הם פשוט מצלמים את הרכב מאחור, מפתיעים את הנהג מקדימה בעת הנחת הדוח על השמשה ושלום על ישראל. יופי, חולדאי, עוד דוח ועוד דוח מצטרף לחשבון גדול בעשיית פרפראזה על סיסמה של בנק איגוד משנות השבעים.
מהם גורמי המצוקה? השאלה הנשאלת הינה מה גרם למצוקת החניה בתל אביב. הדבר המפתה והקל למענה הוא מספרם הרב של הצעירים והצעירות הבאים מחוץ לעיר ושוכרים חדרים בדירות מחולקות. צעירים וצעירות אלה גורמים מצוקת חניה בשכונות ותיקות, שתשתית החניה הקיימת בהן תוכננה לפי מספר הדירות ולא לפי מספר הדירות המחולקות או החדרים המצויים בכל
דירה ודירה. די בכך, כי דירות מגורים תחולקנה לשלושה או לארבעה חדרים, בשכונה זו או אחרת בתל אביב, הסובלת ממילא ממצוקת חניה, כי מספר צרכני החניה יוכפל, אם לא מעבר לכך.
אולם לא רק בפיצול הדירות המיועדות להשכרה מוטל האשם. בשעתו העשירה עיריית תל אביב את קופתה בכופר חניה. בכל מקום שלא ניתן היה למצוא הסדרי חניה (בעיקר כשהוספו קומות לבניין קיים) פתרה עיריית תל אביב את הוספת מספרם של מקומות החניה בהטלת כופר חניה על בעלי הדירות או הקבלן שבנה דירות אלה. בכך העשירה העירייה את קופתה, לא פתרה את מצוקת החניה ופטרה עצמה, לחלוטין, מלהתייחס לנושא זה.
מהעשירות בערי המדינה כיום, השבח לאל, חדרה תודעת ומצוקת החניה אל ראשם של מי הממונים על הקמת תשתית תעבורתית בעיר. אין, כמעט, בית חדש - ובוודאי מגדל מגורים חדש - שאינו מחויב בידי העירייה לחפור חניון חניה. לעתים מדובר בחניון חניה בן כמה וכמה קומות חניה תת-קרקעיות ואפילו שאין מדובר במגדל מגורים שראשו בשמיים אלא בבית ממוצע בן ארבע או חמש קומות. סוף-סוף הבינו בעיריית תל אביב שאי-אפשר לטאטא את מצוקת החניה בעיר אל מתחת לשטיח. סוף-סוף הבינו שם בקומה העליונה בבניין, בכיכר רבין, שכופר חניה מעשיר את קופת העירייה, אבל לא פותר את מצוקת החניה - בפועל ולמעשה.
ובשביל מה צריכה עיריית תל אביב - שכפי שפורסם הינה מהעשירות בערים בישראל - כסף בקופתה? לעירייה זו יש לה עתודות קרקע רבות בבעלותה וארנק המתמלא, בסופו של יום, מחדש, בזכות הכנסות יומיומית מרישום דוחות חניה. רק תעצור במקום אסור לחניה ומיד יעוט עליך פקח.
חזונו של סר גדס הבעיה העיקרית בכל הקשור לתכנון תחבורתי אסטרטגי רב-שנים, נעוצה בעובדה, כי כיום אין לעיר תל אביב-יפו תוכנית מתאר מקומית כוללנית. תושבי תל אביב ושאר הנהנים משירותיה היומיומיים -
לרבות הגנים הציבוריים ומעט מזעיר הריאות הירוקות שעוד נותרו בה, דוגמת גן מאיר, שדרות רוטשילד ועוד אי-אלו פינות חמד שלא אגלה אותן, למען שמור על מצבן הנוכחי כמות שהוא - חייבים בתודה ובהכרת תודה של ממש למתכנן הערים הסקוטי, סר פטריק גדס. פטריק גדס היה זה שתכנן - במרוצת השנים 1927 עד 1929 - את תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב.
המראה והאופי של אזור "הצפון הישן" ואזור מרכז תל אביב, נשמרו והשתמרו עד היום, בצורתם הם, בזכות תכנונם, כפי שתוכננו הם בתוכנית גדס הקרויה על שמו של מתכנן ערים סקוטי זה. בשנת 1932 ניתן אישור לתוכנית זו ולפיה הורחבו רחובות תל אביב בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת. תכנון התוכנית כלל את האזור בין נחל הירקון, בצפון, לבין לב תל אביב, בדרום, והוא ציר התנועה הזורם מרחוב אבן גבירול במזרח לים במערב וחוזר חלילה. הרחובות תוכננו עם שדרות רוחב, שנבנו בניצב לים, כדי לאפשר זרימת רוחות ים אל תוככי העיר ורחובות אורכיים שאפשרו מסחר שוטף בתל אביב וביניהם תוכננו גנים ציבוריים, בגדלים שונים, הקיימים עד היום.
תוכנית גדס תל אביב (ואף זו הירושלמית) הוכנה על-ידי שלטונות המנדט הבריטי, במטרה להביא לפיתוח הארץ ושגשוגה. לגדס היה חלום של מימוש עיר גנים משלו ובתל אביב הצליח הוא לממש שאיפותיו בתחום זה. אדריכלים ושאר אנשי תכנון רואים את הישגה העיקרי של תוכנית גדס, בהתייחס לתל אביב, בכך שעלה בידיו להקים מרקם עירוני אחד בעל השטח הגדול ביותר בין כלל הערים בישראל, והגדול מסוגו בעולם. בזכות ראייה וחשיבה מרחבית זו, הוכרזה
"העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו, בשנת 2003.
רק בשנת 2025... מחלקת התכנון של עיריית תל אביב פרסמה, כי בתאריך 28.11.2013 הופקדה ופורסמה בעיתונות תוכנית המתאר
תא/5000, הכוללת בחובה גם נספח תעבורה האמור להסדיר - מבחינה תכנונית, מרחבית וכוללת - את הקמת תשתית התעבורה בתל אביב, דוגמת כל עיר מודרנית בעולם. תוכנית מתאר מקומית כוללנית חלה על כל שטחה המוניציפלי של העיר ומטרתה להתוות את מדיניות התכנון העירונית לטווח הארוך. התוכנית תקבע את אופן פיתוח הקרקע בעיר: אלו אזורים בעיר ייועדו למגורים, לתעסוקה, למסחר, לשימושים ציבוריים או לייעודי קרקע אחרים; אלו מקומות ראוי לשמור ואלו מקומות ראוי לפתח; מהן ההוראות וההנחיות בהיבטים תחבורתיים, סביבתיים והיבטים רבים נוספים בעלי השפעה על הפיתוח הפיזי של העיר.
תוכנית המתאר המתוכננת לתל אביב בשנת 2025, קובעת הוראות כלליות אשר ינחו את הכנתן של תוכניות מתאר מקומיות חלקיות ותוכניות מפורטות חדשות ומציגה את היקף האוכלוסייה הצפוי ואת יעדי המועסקים לשנת היעד של התוכנית - 2025. תוכנית מתאר עירונית זו, מקודמת על-ידי היחידה לתכנון אסטרטגי ואגף תכנון העיר במינהל ההנדסה של עיריית תל אביב-יפו, בשיתוף הציבור ובסיוע אנשי מקצוע ומומחים בתחומים שונים. כיום תוכנית המתאר תאפשר ראייה רב-מימדית וכוללת לעיר, ותסייע בהגברת השקיפות של מדיניות התכנון העירונית.
עד שנת 2025 ניאלץ להסתפק בפתרונות תחבורה מאולתרים בהיעדרה של תוכנית מתאר מסודרת עם נספח תעבורה, האמורה להיכנס לתוקף אך ורק בשנת 2025.