פמיניזם לא בריא צודק יו"ר אגודת אפרת, ד"ר אלי שוסהיים, שההחלטה על ביצוע הפלות חינם, במסגרת סל הבריאות, היא החלטה פוליטית. אחרת, יסבירו נא חברי הוועדה, להכללת תרופות בסל, מה פה מציל חיים, לבצע הפלה (ובעצם ממית עובר חי) לנשים בריאות? האם לא היה עדיף בכסף הזה, בסך 16 מיליון דולר, לממן תרופות לפרקינסון או לסוכרת, ולתרופות מצילות חיים אחרות?
האם לא מדובר בהחלטה פופוליסטית של שרת הבריאות,
יעל גרמן, חברת ה'מפלגה הנכונה', יש עתיד, בנושא עידוד ההפלות, אשר גם תעלה את התדמית הציבורית של מפלגתה? והאם ההרכב הנשי, הפעם, של הוועדה הוא שהכריע את הכף לטובת החלטה בלתי הגיונית זו? נראה שלא תמיד הפמיניזם בריא, בפרט שהוא בא על חשבון הצלת חיים. שיקולים זרים כבר אמרנו?
החמצן של הבנקים לאחרונה נמשכו העיצומים והשביתות בסניפי בנק דיסקונט, ואין פוצה פה ומצפצף. משום מה הבנקים שוכחים שיש להם לא רק שני שותפים, ועד העובדים וההנהלה, אלא שותף שלישי הגדול ביותר, ואשר מהווה את החמצן של פעילות הבנק. זהו לא אחר מהלקוחות, איך לא, המממנים את הבנקים בתשלומי עמלות מנופחות ובכספי חסכונות (בריבית אפסית) במאות מיליוני שקלים, ודווקא מהם הבנקים נוטים להתעלם בעיצומיהם כמו גם ברווחיהם. כוח הלקוח כבר אמרנו?
ראוי שהבנקים יחתמו על אמנה, לפיה במקרה של עיצומים ושביתות, תהייה הורדת עמלות בהתאם בתקופה הרלוונטית. זו תחול גם אם רווחי הבנקים יהיו גדולים. לתשומת לב הפיקוח בבנק ישראל והמועצה לצרכנות.
לא לשבתון לאחרונה אושרה בוועדת הכנסת הצעת החוק לקבוע יום שבתון גם בבחירות המוניציפליות דומני כי לא רק שאין לאשר הצעה זו, ביוזמת שר הפנים
גדעון סער, אלא שיש לבטל את יום השבתון גם בבחירות לכנסת.
לא סוד הוא כי יום החופשה הפך כמיטב המסורת לחג הקניונים והמנגל הלאומי, וכי אובדן יום עבודה, לטובת רגע ההצבעה, כרוך בהפסדי עתק למשק. כדי למנוע לחץ בקלפיות, אפשר לאשר שעה אחת חופשית בעבודה לפי בחירה, על-מנת לאפשר את מימוש הזכות הדמוקרטית להצביע.
עם כל הכבוד להצעה הפופוליסטית, האמן לי השר סער, אם הבחירות יהיו מספיק מאתגרות, אחוז ההצבעה יעלה, ועוד איך, ולא השבתון, כפי שמוכיחה ההיסטוריה, יעשה את העבודה. די לפופוליזם!
הטובים בצה"ל 'להיות ראשון זה מחייב' מכירים? זו לא רק סיסמה של
בנק הפועלים. אם עוד לא ניחשתם, זה חל על המגזר השנוא ביותר במדינה, איך לא, המגזר החרדי.
אז אחרי שהחרדים, על-פי הסקרים, מובילים במצויינוּת במכללות ובבחינות הפסיכומטרי, ומצטיינים בהישגים מתמטיים ובמיומנויות לשוניות שרכשו מלימוד הגמרא, קַבלו אותם ראשונים גם בצבא. וּשלל הפרסים שבאמתחתם יוכיחו - החל מפרס הבטיחות, דרך פרסים טכנולוגיים, לוגיסטיים ומבצעיים שקטפו מהחֵילות השונים בצה"ל, ועד לפרס היוקרתי ביותר, פרס רמטכ"ל, שקיבל לאחרונה הנח"ל החרדי המוביל של החיילים. נח"ל לא אכזב כבר אמרנו? ועוד לא הזכרנו את החרדים המובילים בהתנדבות, והפרסים הרבים שזכו להם בתחום זה, כמו גם את השתלבותם האיכותית בשוק העבודה.
אם לא די בכך, בני ברק החרדית מובילה את נושא המיחזוּר במדינה, והעיר ביתר זוכה זו השנה ה-15 ברציפות בפרסי כוכבים של ארץ ישראל היפה. אז מי אמר שהחרדים רק שחורים? כחרדים לאיכות הסביבה הם רואים גם ירוק והרבה. כל הכבוד!
דַּבֵּר עברית "שלוש נינים" שלושת הפרשות" - נַחשו מי אמר זאת: הבאסטיונרים בשוק? לא, טעיתם. אלה שגיאות לשון שיצאו מפיהם של שדרנים ברדיו אל אוזני עם ישראל. הן מהוות דוגמה מייצגת לשורה ארוכה של שגיאות יסוד בשפה, אשר נשמעות ברדיו ובטלוויזיה. במיוחד מדובר בהיפוך לשון זכר בנקבה, הבולט בעיקר בתחום השימוש במספרים.
לא מכבר חגגנו את יום הלשון העברית. ראוי אפוא שהשדרנים, המשמשים מודל לשפה תִּקנית, יעברו קורס מזורז בעברית נכונה. אין ספק שהשפעתם תהיה רבה גם על התלמידים ובני הנוער, דור העתיד, לדבר בשפת אבות בלי שגיאות. ובא ללשוננו גואל.
אישי הקדום יפה ציטטה אחת הקוראות את הפסוק בהושע: "ביום ההוא תקראי אישי ולא בעלי", המצביע על העדפת הכינוי 'אישי' על פני 'בעלי'. אולם דומני שראוי להעיר בהקשר זה, כי המונח בעל מתייחס כאן לעבודה זרה, ומאחר שהיחס בין הבורא לעם ישראל נמשל ליחס של חתן וכלה, ה' רומז על היפרדותם של היהודים לעתיד לבוא מעבודת האלילים.
יתר על כן, מבחינה כרונולוגית, המקור לביטוי 'אישי' ליעקב שציינתי מפי לאה אמנו קדום בהרבה, בכ-1500 שנה, מהמקור בהושע, המציין את תקופת הבית השני. ראוי לציין, שיש אף מקור קדום יותר לביטוי, הנעוץ בראשית האנושות לאחר חטא אדם הראשון וחווה אשתו, שאכלו מעץ הדעת. העונש על כך היה, כפי שנאמר לחווה: "ואל אישךְ תשוקתךְ, והוא ימשול בךְ" (בראשית ג, 16). אולם בשל ההקשר השלילי העדפתי את המקור הקודם, המשקף את עוצמת הרכּוּת של הביטוי המופיע גם בגוף ראשון.
פסוקו בעקבות שחרור המחבל שרצח את רחל ויס ושלושת ילדיה -
רחל האֵם מבַכָה על בנֶיהָ.
הוִויָה (של דָוד) דלרוזה, שנכווה למוות בניסיון חילוצם מהאוטובוס הבוער, ה' ינקום דמם.
זה לעומת זה: הקוטג' הלבן יורד, הקוטג' הקומתי עולה.
