פרשת השופטת
ורדה אלשיך, ש"תיקנה" פרוטוקול כדי להעליל על עו"ד שהופיע בפניה (מעשה שהיה צריך להביאה לכלא ולא לגימלאות מתוגמלות), ופרשת השופטת
הילה כהן, שזייפה וכתבה פרוטוקולים על ישיבות שלא היו ולא נתקיימו כדי להסתיר את העובדה שהיא כלל לא הופיעה לעבודה (וגם לה סידרו עם סילוקה פנסיה לכל חייה, למרות שכיהנה כשופטת רק 4 שנים), מטילות צל כבד על מערכת המשפט הישראלית. אי-אפשר להתעלם מכך שמדובר במעשים שהם פליליים, ולא ברור איך אפשר להסכים שמי שעושה מעשי פשע כאלה בשבתו על הדוכן יוכל יורשה ומעיז לשפוט אחרים.
מה שמדאיג מעבר למעשים שנחשפו, זו העובדה שורדה אלשיך הייתה שופטת בכירה מאד במחוזי וגם "נציגת השופטים", שזה כמו יו"ר הועד של השופטים, והיא מי שקיבלה את מירב קולות השופטים במערכת הבחירות הפנימית שלהם. זייפנית פרוטקולים היא מי שהשופטים בחרו לעמוד בראשם?
לגבי הילה כהן הפרשה מדהימה עוד יותר, כיוון שעם סילוקה מהמערכת היא הייתה זכאית רק לפנסיה שצברה עבור כמה השנים הבודדדות שכיהנה כשופטת. והנה סידרו לה פנסיה ממלכתית (דבר שלא היה כלל בחוזה העבודה שלה), כשהתרגיל נעשה בצורת הליך בוררות שהוטל עליו איפול והתוצאתו לא נומקה. מי שחתם לה על ההסדר המושחת הזה היו הפרקליטות יחד עם השופט לשעבר
צבי טל, זה שלזכותו נזקפת גם יצירת החוק המושחת של ההונאה וההשתמטות מהצבא (חוק טל). מעניין לדעת אם לוקחים את טל הזה מראש לכל המשימות המושחתות, או שהוא מיוזמתו עושה אותן למושחתות, וזאת כאשר הוא פנוי מהמעשים שהוא עושה לטובת עצמו, כמו שבתפקידו הקודם כיו"ר הוועדה לחלוקת עזבונות לטובת המדינה, הוא העביר סכומי עתק לעמותה של אישתו ולעמותות של העוזר שלו. וזה עוד היה פעם שופט בבית המשפט העליון של מדינת ישראל.
הדברים אינם באים לתקוף את מערכת המשפט כולה, אבל הם באים להבהיר ולהזכיר שמדובר במערכת שיש בה גם טיפוסים שאין לנו שום סיבה לסמוך עליהם, כאלה שלא בדיוק ראויים לתואר "כבודו" ומי שמעשיהם מקרבים אותם למישור הפלילי. וראינו גם שלמערכת הזו אין מספיק יושרה וכוח פנימי בכדי לסלקם ולטהר את עצמה. שהרי לא שמענו שום שופט פותח את הפה נגד הילה כהן או נגד ורדה אלשיך, שעה כן ראיתם איך הם מסדירים להילה כהן משכורת לכל החיים, כפרס על זה שהיא נתפשה בשקרים זיוף והונאה.
השופטים לא מונו משמים. כוחם בא להם רק ממה שאנו מגדירים בחוק. אז הגיע הזמן, בלי פגיעה במערכת, לנקוט בעניינם בכמה צעדים בסיסים. הראשון בהם הוא הזכות להקליט דיון.
פרוטוקול המשפט נועד לתעד את המתרחש והנאמר בבית המשפט. פרוטקולים נכתבו מאז ימי קדם, כי זו הייתה דרך התיעוד היעילה ביותר שהייתה אפשרית בזמנו. מישהו (פקיד, קלדנית) כתב בצד את הנאמר, והמסמך מהווה אח"כ תעודת עדות. אלא שמאז הומצא כבר הטייפ. אפשר לדעת למה אסור להכניסו לכל הדיונים?
למי שלא יודע – ישנם דיונים שמוקלטים, ומהם מוציאים אח"כ פרוטוקול מודפס. זה קורה במשפטים חשובים במחוזי, ולעיתים גם בשלום. זו רק בעיה של מחיר. הקלטה ופיענוח התמליל עולים יותר ממימון קלדנית רגילה. לכן ברוב המשפטים אין הקלטה רשמית מטעם המדינה, אבל הבעיה היא שהחוק אוסר לקיים הקלטה פרטית.
ולמה בעצם אסור? למה שלא יורשה לכל מי שרוצה להקליט משפט להקליטו? למערכת המשפט זה לא יעלה אגורה (הקלטה בטייפ רגיל או בסלולרי) וזכויות הצדדים לבקש תיקון הפרוטוקול המודפס תישמרנה – הודות לתרומת ההקלטה לתיעוד האמת.
זה אפילו לא מסובך. נרשת רק הוראה מינהלית פשוטה של מערכת המשפט שתרשה להקליט, או תיקון בחקיקה אם השופטים יסרבו לכך. בעצם אין להם סיבה לסרב: אם הפרוטוקול מעצם הגדרתו מיועד לשקף את מה שהתרחש בבית המשפט, ומי מהצדדים מבקש לתעד משפט גם בהקלטה – מה פגם יש בכך? אבל אם השופטים יתנגדו לכך, יהא בכך בכדי להעיד על חוסר יכולתם לשמש כשופטים הגונים. שופט חייב להסכים לכך שאנשים ישבו באולם המשפט שלו ויהיו עדים למתרחש – אז למה שופט אמור להתנגד לכך שאנשים ישמעו הקלטה של מה שהתרחש ונאמר שם? המשפט, למי ששכח, אמור להיות פתוח ופומבי.
במקביל לטור זה, נשלח עכשיו מכתב לשרת המשפטים לנשיא בית המשפט העליון ולמנהל בתי המשפט עם ההצעה לקבוע בתקנות ובהוראות שכל אדם יהא רשאי להקליט כל דיון משפטי בו הוא נוכח. עכשיו נחכה כמה שבועות ונבחן מה הם עושים.כי אם זה לא יתוקן ואם לא תותר הקלטה חופשית של דיונים, לפחות תוכלו לדעת שורדה אלשיך והילה כהן לא היו מקרים חריגים של שופטות שסרחו. הן היו מקרים מייצגים.
