מה קורה באי.די.בי כעת?
נוחי דנקנר ושותפיו נותרו בעלי השליטה, הדירקטורים ממשיכים בתפקידם וכך גם כל מנהלי הקונצרן. אולם, השופט
איתן אורנשטיין הצמיד את עו"ד חגי אולמן ואת רו"ח איל גבאי כמפקחים מטעמו, וכל פעולה בעלת משמעות תצריך את אישורם. כמו-כן, נאסר במפורש על הקונצרן לבצע פעולות שאינן במהלך העסקים הרגיל. לכן, יכול דנקנר רק לנהל את העסקים השוטפים - אבל לא למכור שום דבר ולא לקנות שום דבר. נוהל זה מבטיח שמצבם של הנושים לא יורע ושדנקנר לא יוכל להבריח נכסים.
מה משמעות עיכוב הביצוע?
לדנקנר יש 15 יום להגיש ערעור לבית המשפט העליון. אורנשטיין סימן את הנקודה העיקרית בפסק דינו שניתן לתקוף: קביעתו התקדימית לפיה ניתן לכפות על חברה הסדר נושים. אם הקביעה הזו נופלת, כל פסק הדין נופל. מדובר בהחלטה משפטית טהורה ולא בקביעה עובדתית, ולכן בית המשפט העליון בהחלט יכול להתערב בה. בנקודה הזו, יהיה העליון חייב להכריע לכאן או לכאן.
אורנשטיין התנה את עיכוב הביצוע בכך שהכספים שהפקידו דנקנר ו
אלכסנדר גרנובסקי במסגרת הצעת ההסדר שלהם, ישמשו לכיסוי נזקים שייגרמו - אם ייגרמו - בשל עיכוב הביצוע, אם ערעורם יידחה בסופו של יום. בנקודה זו צריכים דנקנר וגרנובסקי לקבל החלטה לא פשוטה: האם להסתכן בתביעות ענק, אם וכאשר. חשוב לציין, כי הכסף ייגבה מהם רק אם יפסידו בערעור ובית המשפט יקבע שנגרמו נזקים - אבל אז מדובר בסכומים של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים.
מה משמעות הגשת ערעור?
אם יגיש דנקנר ערעור, הוא ודאי יבקש מבית המשפט העליון לעכב את ביצוע פסק דינו של אורנשטיין עד להכרעה בערעור. סביר להניח שהעליון ייענה לבקשה זו. אז תעלה שאלת לוחות הזמנים. בדרך כלל, ערעורים אזרחיים הם האחרונים בתור בעליון, אחרי ערעורים פליליים, עתירות לבג"ץ וערעורים מינהליים - משום שעניינים אלו דחופים יותר. אורנשטיין הורה לדנקנר לבקש מהעליון לדון במהירות בערעורו, הוא מן הסתם יבקש זאת, אבל מכאן והלאה - הכדור יהיה בידי העליון.