לאריק שרון יש מעריצים מרובים, אבל בה במידה גם לא מעט יריבים. אלה גם אלה יודו, מן הסתם, כי תווית של לוחם ללא חת היא זו שדבקה בו.
אבל יותר מכל מתאפיין אריק שרון במיזוג-הפכים. בתור שכזה הוא יוצר אישיות מורכבת, מעוררת מבוכה, ועם זאת כזו שמשתלטת בקסמה השרמנטי. גם אחרי שפעלו במחיצתו שנים על שנים, עדיין מתקשים אנשים להסביר, אפילו לעצמם, אם הם אוהדים או שונאים אותו; מעריצים את דמותו, או שמא מתייראים מפניה.
מתחת לחספוס החיצוני שלו מסתתרת באריק עדינות-נפש רבה, אף שזו אומנם באה לידי ביטוי רק לעיתים נדירות - בעיקר ביחסו אל חברים מימי "101" - יחידת הקומנדו המיתולוגית של צה"ל, שאותה הקים אריק לפני חמישה עשורים כמענה לחדירותיהם התכופות של מסתננים ערבים לישראל מירדן ומרצועת-עזה.
יחידה מיתולוגית מן הסתם ייזכר אריק שרון בראש ובראשונה בזכות יחידה קשוחה זו, הנחשבת להורתה של סיירת מטכ"ל האגדית של היום. בכל האמור בסדרי נוהל ונוהג הייתה "101" בבחינת יחידה בלגניסטית במלוא מובן המילה, אבל יחד עם זה גם היפוכה הגמור בכל הקשור ללחימה גרידא. אנשיה יצאו לפעולה בבגדים אזרחיים, בחגור פרטי ומאולתר ובנשק פרטי. הם היו מגיעים לפעולה היישר מן הבית ורק לאחר שנפלו - היה מתחיל הבירור אם היו חיילים או אזרחים.
כמפקד שמר אריק על מרחק בינו לבין פיקודיו, ועם זאת היה ביתו פתוח תמיד לפניהם בשעות שלאחר התפקיד, כדי לצ'זבת, או לשפוך את הלב בו, ואפילו כסתם מקום-מגורים, או מקום להתבודד בו.
נדיב ואכזר הוא היה לוחם נדיב ואכזר כאחד. הוא פינק את פיקודיו בצ'ופרים לרוב, אבל אלה, על-פי עדותם, התייראו לא אחת מפני אימוני הקפ"פ (קרב פנים-אל-פנים) האכזריים שהנהיג, ושבהם היה מרסק לא אחת את אבריהם.
רק מעטים זוכרים, מן הסתם, שבראשית הקריירה הצבאית שלו נחשב אריק לאחד מקציני המודיעין המעולים ביותר, והרי מודיעין פירושו פעולה במחשכים ובלאט, של הרואה ושאינו נראה. אבל כאשר התחלפו היוצרות ואריק הוצב בראש יחידת הסער בהא הידיעה של צה"ל - הוא גילה להיטות נלהבת להסתערות בחזה חשוף, לקרבות פנים-אל-פנים ולהימום האויב בעוצמת המהלומות המונחתות עליו. אין ספק שבדפי ההיסטוריה ייזכר אריק יותר מכל בזכות שני ההפכים של אישיותו.