שמעתי את "בכיים" של בעלי המסעדות ובתי המלון ונגעלתי. הם מעסיקים את השוהים הבלתי חוקיים בשכר הכי נמוך שיש באפשרותם לשלם ומנצלים במידה הרבה ביותר. אין זה נכון שאין "שוטפי כלים" ישראלים. יש ויש תמורת שכר הולם.
הפגנות המסתננים ויתר השוהים הבלתי חוקיים בימים האחרונים בתל אביב ואילת מעלים את חומרת הבעיה במדרגה נוספת.
נכון להיום הממשלה נוהגת כלפיהם בסובלנות רבה שכנראה לא הובנה נכון על-ידי אותם האנשים, שמעצם כניסתם לארץ וכל ימי שהותם אינם מתנהלים לפי חוקי המדינה. ההפגנות ויתר אירועי המחאה שמתבצעים על ידם מוכיחים כי הם מבינים את כל מהלכי הממשלה כלפיהם, עד כה, כהפגנת חולשה ותו לא.
אין צורך להרחיק לכת בכדי למצוא את התשובה לכך. ההחלטה האומללה של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ כאשר ביטל את החוק בדבר דרך הטיפול בהם הוכיחה להם כי הכתובת השלטונית אינה בבית ראש הממשלה אלא בבית נשיא בית המשפט העליון. החלטה זו המצטרפת לשורה ארוכה של החלטות "מחלישות" דמוקרטיה שהחלו בבית מדרשו של הנשיא לשעבר
אהרן ברק ועדיין נמשכות על-ידי חסידיו.
אין ספק שהייתה הזנחה בלתי נסבלת ובלתי מובנת של הממשלה שהניחה לגבול עם מצרים להיות פרוץ לחלוטין לבני אדם ולסחורות במשך זמן רב. מנגד צריך לציין לשבח את ההקמה המהירה של גדר ההפרדה בגבול מצרים, את הקמת מחנות ההסגר בנגב ואת הפעילות האינטנסיבית להחזרת המסתננים לארצם או ליעדים אחרים.
המסתננים מבצעים שורה ארוכה של הפרות החוק. כניסה בלתי חוקית, שהייה בלתי חוקית, עבודה ללא היתר ומעשי פשע שונים מעל ומעבר לממוצע הקיים במדינה. הם מתרכזים בעיקר בשני מוקדים: אילת ודרום תל אביב. הסיבה לכך היא אפשרויות התעסוקה ודיור זול.
אפרוחים ובדואים אך הסכנה האמיתית אינה בהפרות החוקים למיניהם. הסכנה הגדולה היא שמתן לגיטימציה לאותם 50,000-60,000 מסתננים ושוהים בלתי חוקיים תיצור במדינה תוך שני עשורים קהילה גדולה שאינה יהודית ותקטין, אולי במידה קטנה אך קריטית, את הרוב היהודי במדינה.
כל אותם לא חכמים בלשון המעטה ועדינה שפועלים למען מתן זכות ישיבה בארץ, ולו ארעית, לאותם שוהים בלתי חוקיים רואים לנגד עיניהם את הרגע ולא את העתיד.
אני, אישית, איני מאמין בכנותם של אותם פעילים. אלו אותם האנשים הצבועים שמפגינים למען אפרוחים, בדואיים, פלשתינים רוצחים וגם שוהים בלתי חוקיים. מעשית הם פועלים להרחיק את כל הדברים הללו מקרבתם ולדאוג שיישארו בחצרם של אחרים. לא ראיתי ולא שמעתי אפילו על פעיל אחד שאימץ משפחה אריתראית או סודאנית בביתו. נוח להם מאוד שהם חיים בדרום תל אביב. איכות חיי התושבים אינה מעניינם, העיקר שהשוהים יישארו שם ולא יעברו לשכונתם.
למסתננים מאריתריאה אין בעיה פוליטית. המצב באריתריאה מבחינה כלכלית קשה, מבחינה צבאית יש שם חוק גיוס חובה לעשרים שנה לפחות. האנשים הללו, שנמלטים משם ולא רק לישראל, נמלטים מגיוס לצבא ומחוסר תעסוקה. זה לא פוליטי זה תעסוקתי.
גם למסתננים מסודן אין בעיה פוליטית. השלטון שם יציב זה זמן רב. המלחמה עם דרום-סודן נסתיימה. הבעיה היא חוסר תעסוקה. לכן כל האנשים הנ"ל הם מחפשי עבודה ויש לנהוג עימם בהתאם לכך.
הפתרון שהממשלה נוקטת הוא הנכון במידה ורוצים לשמור על החוק הבינלאומי. מצד אחד סגירתם במחנות שיעניקו להם קיום בכבוד ומצד שני מניעת תעסוקתם על-ידי אי-מתן אישורי עבודה וקנסות כבדים עד מאסר למעסיקים "סוררים". מסתבר שאמצעים דומים ואף מחמירים יותר ננקטים כנגד המסתננים בכל הארצות הסובלות "מנגע" זה.
שמעתי את "בכיים" של בעלי המסעדות ובתי המלון ונגעלתי. הם מעסיקים את השוהים הבלתי חוקיים בשכר הכי נמוך שיש באפשרותם לשלם ומנצלים במידה הרבה ביותר. אין זה נכון שאין "שוטפי כלים" ישראלים. יש ויש תמורת שכר הולם.
פעילותה השקטה של הממשלה, במידה ולא תופרע על-ידי פעילי עמותות השטנה, תוביל בסופו של דבר לפתרון בעיית השוהים הבלתי חוקיים. אך במידה והשוהים והמסתננים הנ"ל "יעלו מדרגה" במחאתם הרי הייתי מציע לממשלה "להטעינם" על ספינות ולהנחיתם בחופי סודן ואריתריאה. זו אולי יהיה סימן דרך גם ליתר ארצות אירופה הסובלים מהגירה בלתי חוקית ללא הפסק ובמספרים גדלים והולכים.
