לפני כמה ימים (6 בינואר 2014) חבר הכנסת
אחמד טיבי זעם על שר החוץ
אביגדור ליברמן על כך שהאחרון מציעה להעביר את ערביי ישראל לתחום השיפוט של המדינה העתידית פלשתין. טיבי לא רוצה בשום פנים ואופן לעזוב את ישראל. "אנחנו ערבים, אנחנו פלשתינים, אבל אנחנו גם אזרחי מדינת ישראל" - הכריז טיבי בשיחה עם מגיש התוכנית "הכול דיבורים"
עודד שחר.
על פניו - מה רע בהצעה שערביי משולש ועוד כמה אזורים (אשר מאוד לא מרוצים מיחסה של מדינת ישראל כלפיהם), יהיו אזרחים של מדינה שיותר קרובה להם מהרבה בחינות - גם מבחינה דתית, גם תרבותית, גם לשונית.
ליברמן לא מציעה להזיז אותם מאדמתם, רק להעביר את הגבול הווירטואלי ממקום אחד לשני - וזהו.
הרי אין כאן כול סוג של גזילה - ליברמן רק רוצה שערביי ישראל לא יהיו כפופים לחוקי הכנסת אלא לפרלמנט פלשתיני, שלא ישלמו יותר מיסים למשטר ציוני שנוא עליהם, לא יצטרכו להגיש דוחות, ללמוד בבתי ספר בסלידה את תולדות העם הזר להם, לא יצטרכו לבקש היתרי בניה, לא יתנו בחשיש לפקידים יהודים, לא יעמדו דום בהשמעת התקווה, לא יניפו דגל עם מגן דוד על גג עירייה, מועצה, בית ספר. מה רע?
כל העניין הוא בכך שליברמן ותומכיו לא מנסחים את הצעתם נכונה. כדי שתבינו אספר אגדה פרסית של ימי ביניים. שאה פרסי אחד קרא אליו מגיד עתידות ידוע בממלכתו וביקש לדעת עד כמה הוא (השאה) יעריך ימיו. המגיד בדק את העניין אצל כוכבים וענה: "הוד מלכותך, הכוכבים מראים לי ככול בני משפחתך הנוכחיים ימותו לפניך". השאה הזועם זרק אותו לתוך כלוב עם אריות רעבים.
למחרת הוא קרא למגיד עתידות אחר, לא פחות מפורסם. זה כבר ידע מה עלה בגורלו של עמיתו. גם הוא התייעץ עם כוכבים והגיע לאותה המסקנה. הוא לא רצה לשקר, אבל בחר בקפדנות את נוסחת תשובתו. "הוד מלכותך - יש לך מזל גדול - השמיים החליטו שאתה תעריך ימיך יותר מכול בן משפחתך!"
השאה היה כה מאושר שהורה להעניק למגיד העתידות חלוק רקום יהלומים ושק זהב. אני מציע לשר החוץ שלנו ללמוד ממגיד העתידות השני, אשר בעצם אמר אותו הדבר - אבל בחוכמה.
לפי תגובתם של הפוליטיקאים הערביים מתברר שיש להם רגשות עמוקות כלפי מדינת ישראל. אז נכבד. הם אוהבים להיות בישראל? מצוין. שיישארו תמיד ישראלים. למה לפנות אותם לאנשהו, לשנות בסטטוס שלהם? להפך - יש לתת, להוסיף, להעניק. בשלב הראשון חייבים לבחור באחמד טיבי כראש ממשלת ישראל השני - במספר, לא בחשיבותו. הוא יהיה שווה לראש הממשלה המכהן. יחד עם זה להקים פרלמנט-מג'ליס, שלא כפוף לכנסת בכלל. ולהכריז: מהיום הערבים לא כפופים לחוקי הכנסת ולממשלה היהודית - כמו היהודים לא כפופים לחוקי המג'ליס, לטיבי ושריו. שטיבי יטפל בעניינם של הערבים בשיטה שהוא חושב לנכונה.
היהודים יהיו לארג'ים - אחרי שנפרד ניקח על עצמנו גם את החוב הלאומי הענק. אתם קולטים? למה שטיבי לא יסכים להצעה מפתה כזאת?
בקשר לשמות. הועיל ואחמד טיבי יקרא "ראש ממשלת ישראל", גם המדינה שלו יישא שם "ישראל". כדי שלא יהיה צל של ספק שמנסים לעשות טרנספר. אם תרצו - שיקראו "ישראל 1", ואנחנו היהודים נסתפק בכינוי "ישראל 2" - או נשנה את השם ל"יהודה". אם טיבי לא אוהב שם "ישראל" - שיבחר מה שבא לו. העיקר שלא יהיו תלונות, קובלנות, דרישות, כפיה... עם בעתיד טיבי ירצה להתאחד עם מדינת פלשתין - שיבושם לו.
בקשר לשטויות קטנות כמו קצבאות, דמי אבטלה וכו' - נדבר על זה, נמצא פתרון כלשהוא. אפשר לגייס את ארצות הברית, את סעודיה העשירה, האיחוד האירופי. כולם יסכימו לתרום - העיקר שיהיה כאן שלום ויגור זאב עם כבש.
