משנכזבה תוחלתו של השמאל בישראל להגיע לשלטון בדרך דמוקרטית, קרי דרך הקלפי, מנסים פעיליו, כבר תקופה ארוכה, לערער את הממשלה וליתר דיוק את הממשל, על-ידי הפעלת כוחות אחרים. מלמטה, מהרחוב.
כאשר ישראל עסקה בהקמת גדר הביטחון, אורגנה על-ידי פעילי השמאל וליתר דיוק פעילות השמאל, הפגנה שבועית ליד הגדר. כך היה בבילעין, בנעלין, וגם בשייח' ג'ראח, ובעוד מקומות. לא עזרו הטענות שההפגנות הן נגד תוואי או נגד פרויקט שאושרו למקימיהם על-ידי בית המשפט העליון. ומדוע שיעזרו? הרי עצם ההפגנה נחוץ יותר להוכיח לציבור כי השמאל חי, קיים ואף נושך. ההפגנה נועדה לתת ביטוי לתסכול העמוק של השמאל על נישולו מהשלטון. על כך שהשלטון בידיים אחרות. כך, לזמן מה היו הכפריים הערביים בשר התותחים של השמאל, באין לשמאל חיילים משלו, ונוכח הידלדלות שורותיו.
עכשיו עושה השמאל אותו שימוש באומללותם של פליטי העבודה מאפריקה. הם בידיו הופכים לבשר התותחים החדש. בשר טרי...
לכל ברור כי ההפגנה שאורגנה לפני ימים אחדים בכיכר רבין בתל אביב, רק תגרום להרעת מצבם של הפליטים, משום שהממשלה עתה נחושה יותר בדעתה להחזירם לארצות מוצאם, משהייתה בעבר. אבל לפעילי השמאל כל זה לא חשוב. עצם ההפגנה, עצם הניגוח, עצם השחרת דמותה של ישראל בחו"ל, מצדיקים את השימוש הגס, את מתן הפורקן ליצר החתרנות ואת האנרכיזם הבלתי נלאים הללו.
"ממשלה שנבחרה על-ידי העם?" נו באמת, אנחנו יודעים יותר מכולכם מה טוב יותר לעם הזה...
