כאשר אבו מאזן לא מכיר במדינה היהודית, זה לא חדש לנו,
ואף לא מפתיע.
כשנשיא מדינה,יהודי עם "אימא ערביה", כפי שנהגו לצחוק בזמנו,
משדר לעולם מסרים הפוכים בנוסח של: כן צריך הכרה בישראל כמדינה יהודית, אבל בעצם-לא צריך... אז אנישוב קטונתי מלהבינו.
לא שזה מפתיע. הריטואל חוזר על עצמו.
מה שפרס לא מבין בגילו המופלג, הוא שכאשר עשינו שלום עם מדינות שכנות שלא היה להן אינטרס ישיר במחוזותינו-ניתן היה
אולי לוותר על ההצהרה.
אך כשמדובר בפלשתינים החומדים בגלוי את שטחינו-זוהי
הצהרה חיונית. זהו מעין תנאי בל יעבור. אחרת כל הסדר יהפוך במהרה לעוד הודנה, או להסדר ביניים במקרה הטוב.
ככלל, מוטב שלא לערב בין הרשויות, קרי: ראש-ממשלה לעשייה, והנשיא לטקסים - כמו מלכת אנגליה.
גם ככה, נשיאנו רחוק מלהתנזר גם מזה.
