הפרופסור המכובד, חתן פרס הנובל, רץ לנשיאות. בין לבין אני קורא כותרת בידיעות אחרונות, בה הוא מצוטט כאומר משהו כמו "אם לא יהיה פה שינוי, הכל פה יתפרק" – ואז חשבתי לעצמי שזה רעיון מצוין – לברבר, להפחיד, ואז לתפוס ג'וב חובק עולם.
זה נכון שלא נעים לי עם זה שאני מעתיק את הרעיון של הפרופסור הנכבד, אבל החלטתי גם אני להציל את מדינת ישראל מכליה, למנוע את הפירוק הכללי, ולרוץ לנשיאות.
השינוי חייב להיות כאן בכל פינה, ורק אני, כנשיא המדינה, אבשר את השינוי.
כאשר אני אהיה נשיא, תהיה בדיקה עמוקה של מקורות הכספים המגיעים לאקדמיה מאירופה. כאשר אני אהיה נשיא, כל מחקר אקדמי הממומן בכסף זר יכיל את מקורות המימון באותיות קידוש לבנה בעמודו הראשון. כאשר אני אהיה נשיא, כל איש אקדמיה שיתמוך בחרם על מדינת ישראל, יהפוך למובטל.
כאשר אני אהיה נשיא, מוסד אקדמי שיטיל חרם על אנשי אקדמיה בעלי דעות קצת שונות משלו, יחדל מלקבל תקציבי מדינה. כאשר אני אהיה נשיא, אני אקצץ את השכר של ראש הות"ת, של המל"ג, לפחות ב-50% (ובעקבותיו לכל בכירי האקדמיה העוסקים במינהל ולא במחקר מדעי).
כאשר אני אהיה נשיא, מותר יהיה לחלוק על תורת ההתחממות הגלובאלית, שהיא פרה חולבת להרבה תקציבי מחקר לאקדמיה. כאשר אני אהיה נשיא, לא יפוטר בכיר במשרד החינוך כי הביע דעה המטילה ספק בתורתו של דרווין.
בקיצור, אל תאמינו לאיומי ההפחדה של הפרופסור הנכבד, תאמינו רק לאיומי ההפחדה שלי, רק אני אציל את עם ישראל, רק אני אנווט מכיסאו הרם של נשיא המדינה.