חברה חולה מאד

אמרו לי אתם אם אתם מצליחים לשמור על שפיות נוכח הקורות אותנו היהודים כאן בארץ הקודש. קחו למשל קטע סוריאליסטי כמעט בו נראה אחמד טיבי מהלל השהידים ויועצו של ערפאת יימח שמו וזכרו, מסלק ממליאת הכנסת את משה פייגלין. בעוד שאין כל מקום להשוואה בין פייגלין שהוא אוהב לבין אחמד שהוא אויב נזכיר ששניהם נושאים בתואר "סגן יושב-ראש הכנסת". מה ערך יש לתואר זה אם מתקיימת המציאות דלעיל? לפני כמה ימים ליווה יהודה גליק שר לשעבר בממשלת קנדה לסיור בהר הבית. דע עקא שראש ממשלת קנדה עצמו תכנן לבקר בהר אך ביטל כוונתו זו נוכח התנגדות השולטים בהר, אנשי הוואקף, לכניסת מאבטיחיו שחלקם יהודים. בסיור המתועד ראינו לבושתנו כיצד אנשי הוואקף תוקפים בחמה את המסיירים ומבקשים להצר צעדיהם. מה חושב עלינו האורח אינני יכול לדעת. די לי בחוסר האונים, התסכול והבושה מנת חלקי... חדשים לבקרים אנו שומעים על ראשי מדינה המוציאים דיבתנו רעה, מרעילים כל חלקה טובה ומרעים את מצבנו הגיאופוליטי בארץ ובעולם. ציפורה מהלכת עלינו אימים על אודות חרם כלכלי הצפוי אם לא נמסור את ארצנו. פרס בעל הזיית המזרח התיכון החדש והמתיימר להיות נשיאנו חותר תחת הקו אותו מוביל ראש הממשלה לפיו חיוני לדרוש מהערבים שיכירו בהיות ישראל מדינת היהודים. הדוגמאות עוד רבות. לפני זמן הוקמה יחידה מיוחדת ללוחמה ב"טרור היהודי". היחידה מונה שמונים איש ותקציבה עשרות מיליוני ש"ח. הכול יודעים כי אין כאן באמת "טרור יהודי" אבל היחידה הוקמה ופועלת במרץ. אני תוקע לידכם שאם אחנה את מכוניתי (כחוק) בכיכר מלכי ישראל בתל אביב ההומה אדם וארסס עליה בצבע שחור את צמד המילים "תג מחיר" מובטח שתוך חמש עד עשר דקות תגענה למקום כמה וכמה ניידות משטרה ויס"מ ומכונית אחת של המחלקה היהודית... לא אחלץ מהפרשה בלא חקירה, הבאה בפני שופט לדיון על מעצר ו/או הארכתו גם היא באה בחשבון. כך נראית פסיכוזה במיטבה!! כל עוד אני מתהלך חופשי... לפני כמה ימים פורסם קטע נוסף, אף הוא קשה מנשוא. אחד הנערים הקדושים שנרצחו לפני כמה שנים במרכז הרב הינו נריה כהן הי"ד. נריה עליו השלום נקבר בהר הזיתים ומשפחתו הפוקדת את קברו עשתה דרכה לחלקת הקבר או אז הותקפה על-ידי פורעים ערבים שלו ניתן להם היו רוצחים נפש את משפחת הנרצח. מזעזע, מזוויע, מטורף? בחרו אתם את התיאור המדויק. אגב, אלמלא כתבה ב"ערוץ המתנחלים" (ערוץ 7) הידיעה המצמררת כלל לא הייתה באה לעולם. נדון את התקשורת לכף זכות, כל הכתבים פרושים במסגדים במארבים סביב השעון ל"טרוריסטים היהודים"... עייפנו מלמנות המקרים בהם חיילים נסים על נפשם מפני הפורעים הערבים, קצנו בהתחשבנות עם שוטי השמאל ונבואות השקר שלהם, מאסנו במערכת המשפט ה"נאורה" הנגועה בנפוטיזם ומשוא פנים, אפילו הפוליטיקאים מכל הסוגים והמינים (תרתי משמע) היו לזרא. גם הטובים שבטובים, בהגיעם ל"בית הכסא" (הכנסת כדברי חברה לדרך..) מועלים באמון, מאכזבים, תועים ומטעים כשהם נושאים באחריות (הקולקטיבית והמוסרית) לשחרור רוצחים ערבים, לרמיסת היהדות והתורה ולפגיעה בקודשי ישראל. לא נעים לומר וקשה אולי לשמוע - זו האמת! בה בעת, חלקים גדולים מעמך ישראל עסוקים בתועבה המסופקת להם על-ידי האח הגדול ו/או בהבלי היום יום. אחרים מנצלים "דיל" מפתה ומדלגים שוב לטורקיה שם הכול כלול. הכול, למעט מחיר הבושה. חברה חולה כבר אמרנו?