נשיא אירן חסן רוחאני הפך לאחרונה כוכב מבוקש על-ידי אנשי עסקים רבים שהשתתפו בוועידה הכלכלית בדאבוס. זאת, בזכות הכרזותיו על שאיפותיה של אירן לשיתוף פעולה כלכלי עם כל העולם, להוציא את ישראל. השבוע, הוא זכה למתנת פרידה מצידה של המדינה המארחת נושאת דגל הניטרליות.
לאחר פגישה בין נשיא שוויץ לרוחאני, הזדרז דובר משרד החוץ השוויצרי להודיע כי משרד האוצר של מדינתו יבקש מממשלתו להסיר רשמית את הסנקציות על אירן כבר בשבועות הקרובים. ארה"ב והאיחוד האירופי הודיעו קודם לכן על הסרת חלק מהסנקציות של שוויץ נגד אירן שכללו איסור על יצוא של ציוד למפעלים פטרוכימיים, רכיבי תקשורת שונים ואיסור על ממשלת אירן לרכוש בשוויץ מתכות יקרות ויהלומים.
השוויצרים מצפים לשגשוג מחודש בסחר עם אירן שיבוא שיתבטא גם במאזניהם של חברות התרופות, הבנקים וספקי מוצרי-אנרגיה. ואילו רוחאני יוכל להמשיך להתהדר בפני בני עמו בהישגיו בתוקף הסכם עם המעצמות, המעורר התעניינות רבה בהשקעות של תאגידים בינלאומיים באירן. הצדדים יוצרים מציאות שלפיה הסכם הביניים בין המדינותP5+1 שתוקפו לשישה חודשים מאפשר קיום עסקים כרגיל, ולאורך זמן. ההכרזה על הסכם הביניים הייתה אומנם בסוף נובמבר אשתקד, אך אירן התירה רשמית לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית סבא"א לבקר בנתנז ובפורדו כדי לוודא שאירן אכן החלה ביישומו רק כחודשיים אחרי ההכרזה, כלומר ב-20 בינואר השנה.
החודשיים האחרונים הוקדשו לדיונים מסכמים על התנאים שעליהם לכאורה כבר הוחלט בסוף נובמבר בז'נבה, בשל מחלוקת על הגרסאות השונות של הסכם הביניים. כפי שפורסם בשעתו בוושינגטון בשם קבוצת הP5+1 ובטהרן,המחלוקת על הגרסאות רחוקה מסיום. גם כיום, הסדר ביניים, או בשמו המקורי "תוכנית הפעולה המשותפת", הוא זמני במטרה להקפיא את פעילויות הגרעין הבעייתיות של אירן לפרק זמן קצוב לצורך משא-ומתן להשגת הסכם סופי ומקיף. רק עם חתימתו אמורים היו להסיר חלק מהסנקציות הנושכות שנועדו להביא לתוצאות קונקרטיות ומניעת נשק גרעיני מאירן. הסכם הביניים הושג לפני שארצות-הברית וישראל, ביחד או כל אחת בפנרד, הודיעו כי הן עומדות להחליט "לקחת את העניינים בידיים" בדרך של איום גלוי על טהרן.
איום הווטו של הבית הלבן ד"ר אמילי לנדאו העומדת בראש תוכנית בקרת-הנשק במכון למחקרי ביטחון לאומי, גורסת כי הסכם הביניים קיבל לפתע בימים אלה חיים משל עצמו ויצר עובדות חדשות בשטח, או ליתר דיוק מציאות חדשה ותפיסות חדשות של המציאות. באלה ניתן לכלול את המצב הכלכלי שכבר הולך ומשתפר באירן ואת התחושה שארה"ב תהיה פחות נחושה להפעיל יד קשה נגד חברות שיפרו את הסנקציות. זאת, משום שהמסר העקיף הוא שיש כיום אינטרס אמריקני ברור מצד הממשל, הנתמך על-ידי הנשיא אובמה, להמשיך את התהליך הדיפלומטי עם אירן.
חרף הסכם הביניים והאשליה של תקוות חדשות לגבי שינוי בעמדותיה של אירן בתחום הגרעין, מסתבר כי חותמי ההסכם הותירו עד כה ללא פתרון את המחלוקת לגבי זכותה של אירן להמשיך במחקר ופיתוח של דורות חדשים של צנטריפוגות. אירן מבקשת לשכנע את מדינות העולם כי תוכנית הפעולה המשותפת מבטיחה את זכותה לעבוד על כל היבט שתבחר בפיתוח צנטריפוגות מתקדמות. כמו-כן מגבילה התוכנית את הסמכויות של המעקב והחקירה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על ההיבטים הצבאיים האפשריים של תוכנית הגרעין האירנית, ובכלל זה על ביצוע ביקורת שוטפת בפורצ'ין במטרה לגלות סטיות אפשריות.
אירן מסתמכת על כך שההיבטים הצבאיים לא הוזכרו במפורש בהסכם הביניים, ולכן יש סכנה שהיא תוכל לטעון כי היא פועלת "על-פי ההסכם" כשהיא מוסיפה לפתח ולייצר ללא הפרעה מתקני נפץ גרעיניים וראשי נפץ - לקראת השגת יכולת גרעינית צבאית.
לפי ההסכם, מותר לאירן לעסוק במחקר ופיתוח בנושא הסרקזות, אך לקראת חתימת הסכם הביניים, הסכימו נציגיה על הגבלות בדבר התקנת סרקזות חדשות.
נראה כי הישגיו הכלכליים של רוחאני גרמו להנמכת קולו של המנהיג העליון של אירן האיתוללה עלי חמינאי שהצהיר זה מכבר כי המו"מ על תוכניתה הגרעינית של אירן חושף את העוינות האמריקנית כלפי העולם המוסלמי.
התקדמותם המהירה של הגורמים הכלכליים האצים לבצע עסקים עם אירן אינו מרתיע אותם סנטורים בארה"ב התומכים בחוק שיטיל עיצומים חדשים על אירן, אם זו תפר את התחייבויותיה על-פי הסכם הביניים. הנשיא האמריקני הודיע כי יטיל וטו על החקיקה, אם זו תתקבל בסנט ובבית הנבחרים, בטענה כי כפיית סנקציות חדשות עלולה להפוך את הסכם ז'נבה לאות מתה.
הצעת החוק הנקרא "החוק לאירן ללא נשק גרעיני" שסנטורים רבים תומכים בה, מתייחסת לא רק להטלת עיצומים על אירן אם זו תפר את התחייבויותיה, אלא מאיימת בנקיטת צעדי ענישה אם אירן תתחמק מחתימה על הסכם קבע כולל תוך פרק זמן סביר. יש להניח כי עיקרי הצעת-החוק שטרם נדונה ישמשו בסיס להמרצת אירן לחתום על הסכם קבע, שיביא את טהרן לוותר על חלומותיה להפוך למעצמה גרעינית ויבטיח פיקוח בינלאומי נאות על הנעשה בשטחה.
מצידה של ארה"ב נושבת רוח של תקווה. בנאום בפני הקונגרס על מצב האומה, הודיע כאמור הנשיא אובמה כי יטיל וטו על כל יוזמה חקיקה של סנקציות נוספות חדשות נגד אירן. לדעתו של הנשיא האמריקני, הגיע הזמן שטהרן תשכנע את העולם כי לא תבנה פצצה גרעינית, ולצורך זה מפעילה וושינגטון מערכת פיקוח חסרת תקדים הן על פיתוח הגרעין והן בשמירה על המגבלות הפיננסיות.
בדיון על הגרעין האירני שהתקיים בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי ציינו גב' ג'יין הרמן שכיהנה עד לאחרונה בקונגרס של ארה"ב מטעם המפלגה הדמוקרטית ובמהלך תשע קדנציות רצופות בוועדות שעסקו בנושאי צבא, מודיעין, לוחמה בטרור, ביטחון והגנה, והגנרל (בדימוס) ג'יימס קרטרייט לשעבר סגן הרמטכ"ל של צבא ארה"ב, כי יש לתת סיכוי להסכם עם אירן שימנע ייצור נשק גרעיני, כשעל מקבלי ההחלטות בארה"ב מוטלת החובה לנהוג בחשדנות מרבית כלפי אירן. לדעתם, במקרה של הפרת ההסכם, בידי ממשלת ארה"ב מצויים כל הכלים הנדרשים להפעלת הסנקציות ולפעילות צבאית נגד אירן אם זו תידרש, כמוצא של הרגע האחרון. סגן ראש הממשלה ושר החוץ לשעבר של גרמניה יושקה פישר מצדד אף הוא בהסכם עם אירן, כיוון שהוא יכול לשמש לריסון ולפיקוח על הפעילות של טהרן בזירה האירופית ובכלל בזירה הבינלאומית.
לעומתם, לדעת ראש הממשלה
בנימין נתניהו, הסכם הביניים הוא רע, ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון סבור כי ההסכם הוא בבחינת החמצה היסטורית, שכן הוא משחרר את אירן מן הבידוד הכלכלי והמדיני ומאפשר לה להמשיך ולהגשים את שאיפותיה להגמוניה באזורנו המבוססת על טרור.