מתי קרה לכם בפעם האחרונה, כשנסיבות החיים הובילו אותנו, להתהלך ברחובות הערים ובקניונים ושאר מרכזי בילוי ופנאי וספורט וכן לאורך חופי ונופי ארצנו, ונוכחנו כי קוד הלבוש של תלמידות ונערות וצעירות ושאר ישראליות, מעורר בנו שאלות נוקבות? קוד הלבוש הישראלי העיקרי הוא בגד גוף צמוד כתלבושת אחידה לבית-הספר ולאחריו פיסות בד חושפות טבור וירך. בגד מלשון בגידה.
אני מבקש להשמיע דברי הלל ושבח על צניעותן של בנותינו היהודיות הגדלות בגבעות יהודה ושומרון והלומדות באולפנות תורניות ובמוסדות 'בית יעקב' ו'בית רבקה' ו'אל המעיין' ברחבי ארצנו הקדושה. כבר נאמר על בת יהודיה, דתיה, חרד"לית, חרדית - ואת עלית על כולנה. חן חן למקיימות דת יהודית. חוט של חסד משוך עליכן וירבו כמותכן בישראל. אתן האור והתקווה שלנו והעתיד שייך לכן ולצאצאיכן כן ירבו.
בעת הזאת, בה נדמה כי נשכח ונזנח ערך היופי והחן היהודי האמיתי, ולעומת סיפורי מופת מסירות הנפש של בנותינו על צניעותן ממרוקו ותימן ועד לאשכנז ויפן, נמצאים כולנו תחת מתקפת כפייה וכפירה ונאלצים לטבול בים של זוהמה וגסות רוח ונפש המתגלה בהבלטת איברים וחשיפתם לעין כל בקול וצחוק גדול ובכל הגילאים ובערב רב של מגדרים. מצעד האיוולת היומיומי אל וחזור ממוסדות לימוד ישראלים.
לנוכח הגירוי האלים והמסוכן המהול בגיחוך וסלידה שמעוררות בנות ישראליות השבויות במלכודת מצעד הגאווה והתאווה, מצטיינות בנותינו היהודיות התורניות בלבושן הצנוע. ניצחון בנותינו היהודיות אינו בא להן בקלות, הן כמו דגה טהורה עם חוט שדרה השוחה נגד הזרם וכמו טירה עתיקה העומדת בפני סערה. בנות יהודיות הן מופת לנשיות, לעדינות, לאי אלימות ולרוחניות.
הלכה ולמעשה, ניצבות בנות יהודיות, כמגדלור של אור, בלב ים החשיכה של תרבות חטאים ישראלית, בה החשיפה האלימה וניקור העיניים הם מכת חושך מצרים. התנהגות נשים יהודיות מוכיחה שאין סתירה בין צניעות ל"לחיות את החיים": השמירה על קוד היופי היהודי והחן הרוחני ועל כל כללי הצניעות, שומרת עליהן ומאפשרת ביתר שאת וביתר עוז קדושה לחיות בבריאות נפשית וגופנית בכל המובנים.
תרבות הגירויים הישראלית - תרבות החיצוניוּת והחשיפה - מאלצת ודוחפת ביד גסה את כולנו להתאבד בכדי למצוא חן בעיני הזר והנכר. דומה כי הנביא ישעיה, בתארו את השורש החולה שהביא לחורבן העם היהודי, ולנהרות של שפך דם יהודי, מתאר את הרחוב הישראלי: "ויאמר ה', כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עיניים, הלוך וטפוף תלכנה, וברגליהם תעכסנה". ישעיה מתאר את הופעתן והליכתן השחצנית של בנות ציון. במסכת שבת (דף סב ב) הרחיבו את התיאור: בנות ציון היו מהלכות בקומה זקופה, עקב בצד אגודל (= "נטויות גרון", בהליכה איטית על-מנת שיביטו בהן, על-פי רש"י), צובעות עיניהן בכחל ורומזות בעיניהן (קורצות לבחורים), מהלכות ארוכה בצד קצרה (בחורה גבוהה ליד נמוכה, על-מנת לבלוט), ו"מטילות מור ואפרסמון במנעליהן ומהלכות בשוקי ירושלים. וכיוון שמגיעות אצל בחורי ישראל, בועטות בקרקע, מתיזות עליהם" ומכניסות בהם יצר הרע כארס בנחש כעוס.
אשרינו שלא כולנו נכנענו לתרבות העבודה הזרה לאלילי ואלילות הריקנות. אשרינו שיש בנו יהודיות ויהודים שהכרעתם ברורה - לחיות בנאמנות. הנאמנות כעיקרון על. נאמנות לנשיות יהודית. נאמנות למשפחה יהודית. נאמנות לעם היהודי. נאמנות לארץ ישראל. נאמנות לתורת ישראל. בנות יהודיות ראויות לכל שבח על יופיין הפנימי הקורן ומשתבח בצניעות לבושן הנשי. יהודיות אמיתיות מגלות עמידה עצמאית, הן לא נגררות אחרי האופנה של ערוצי ה-MTV. הנשים היהודיות חיות את קוד החיים והקיום של העם היהודי: נאמנות. נאמנות לערכים נצחיים היא קדושה. נאמנות לאלוהים היא חופש מעבדות לזרים ומהשתעבדות למציאת חן בעיני הרוע והרשע.
לכולנו יש מה ללמוד מנשים יהודיות על נאמנות לזהותן, לעוצמתן, לעצמיותן ולעצמאותן. המדינה היהודית תלך בדרכן. הן הולכות בדרכן הרוחנית של נשותיו הנשיות של העם היהודי - שרה, רבקה, רחל, לאה, יוכבד ומרים, יעל, דבורה, רות ואסתר המלכה. משנכנס אדר - מרבין בשמחה. מרבין בשמחה של נשים יהודיות שניצחונן מובטח לנצח נצחים.
