כל הפוסל - במומו פוסל

לא יפה, אחינועם ניני. לא יפה בכלל לערבב משהו טהור כמו מוזיקה, זך ונקי כל כך, יחד עם פוליטיקה. והדברים נכתבים מעומק הלב, מפני שאני מכיר את אחינועם ניני. ייצגתי אותה, בעבר, במסגרת עבודתי השוטפת כעורך-דין ואני יודע באיזו נשמה גדולה, מעניקה, רחבה ועצומה התברכה היא. כן, כן. מלבד הקול הנדיר, מטריף החושים ומרעיד צלילי האוזן שחנן אותה אלוקים בו, התברכה אחינועם ניני בברכה שלא רבים התברכו בה - בברכת הנתינה ולא סתם נתינה, אלא בברכת הנתינה המוחלטת. ודווקא - דווקא בגלל זה כועס אני עליה. אסור, לטעמי, בתכלית האיסור - גם בשם הטוב הגדוש והמוחלט - לפסול אחרים ואפילו שהם עשו, גם לטעמי שלי, מעשים בלתי ראויים שטוב להם שלא היו נעשים, על ידם, מלכתחילה. נכון, כבר הבנתם, מדובר בביטול השתתפותה של אחינועם ניני בטקס חלוקת הפרסים מטעם אקו"ם, בו אמורה הייתה היא לקבל פרס מיוחד - יחד עם המוזיקאי גיל דור - על תרומתם להפצת היצירה הישראלית בעולם. יחד עם אחינועם ניני, אמור לקבל פרס, באותו טקס, גם היוצר והזמר אריאל זילבר. אחינועם ניני הסבירה היעדרותה מהטקס וסירובה לקבל את הפרס, שהיה אמור להיות מוענק לה ולשותפה ליצירה, גיל דור, בדף הפייסבוק שלה, באלה המילים: "רציתי להודיע שביטלתי את השתתפותי בטקס פרסי אקו"ם מסיבות אידיאולוגיות וביקשתי שאף אחד גם לא יקבל את הפרס בשמי. בקיצור delete". כל יוצר זכאי לדעה עצמאית למרות שאחינועם ניני לא ציינה במפורש את שמו של אריאל זילבר בדף הפייסבוק שלה, כסיבה וכגורם לאי-הופעתם המתוכננת בחלוקת פרסי אקו"ם, שלה ושל המוזיקאי גיל דור, הרי ברור הוא הדבר - שלמעשה ובפועל - נועד צעדה זה להביע מחאה נגד הענקת פרס מפעל חיים מטעם אקו"ם ליוצר ולזמר אריאל זילבר. זהו צעד מחאה המהווה חרם לכל דבר ועניין שהוא על טקס הענקת פרסי אקו"ם, העתידים להיות מוענקים לדן תורן, לעידן רייכל ולאחרים. אין ספק, כי התבטאויותיו של אריאל זילבר נגד חיילי צה"ל וההומואים, היו שלא במקומן ואף גובלות בגזענות ובהטפה לשנאת האחר, כמו-גם השתתפותו בקמפיין לשחרורו של יגאל עמיר. עם זאת, כל אדם - לרבות יוצר וזמר - זכאי להחזיק בדעות פוליטיות משלו, תהיינה דעות פוליטיות אלה מקוממות ככל שתהיינה. פרס אקו"ם על מפעל חיים אינו מוענק לאריאל זילבר בשל התבטאויותיו הפוליטיות, אלא על פעילותו, רבת השנים, כמי שהביא כיוצר וכזמר לשינויים בשדה הזמר והפזמונאות בישראל. לא ניתן למחוק מפעלו זה היצירתי והשירי של אריאל זילבר, חרף התבטאויותיו הפוליטיות המקוממות ואיש לא נתן מנדט בידיה של אחינועם ניני, לפעול כדי לפגוע במפעלו היצירתי והשירי של אריאל זילבר. צל פוליטי על שאר המשתתפים בין אם התכוונה אחינועם ניני לפסול את אריאל זילבר כיוצר וכאמן, ובין אם לאו, משמעות החרם שהטילה על השתתפותה בטקס חלוקת פרסי אקו"ם משמעה פסילת אריאל זילבר כיוצר וכאמן. ככלל, אין מקום לחרמות, לטעמי שלי, כלל וכלל ובקשר לאירועים חסרי זיקה ישירה לפוליטיקה, דוגמת מוזיקה, תרבות, אמנות וספורט, על אחת כמה וכמה. בכך שצבעה את טקס חלוקת פרסי אקו"ם בצבע פוליטי, הטילה אחינועם ניני צל פוליטי - ברצונה או שלא ברצונה - על שאר משתתפי טקס זה. מדוע להביך זוכי פרסים אחרים הצפויים לקבל פרסי אקו"ם, גם הם, דוגמת דן תורן, עידן רייכל ואחרים ולהטילם לעין הסערה, שלא בטובתם ושלא ברצונם. הציבור יזכור, תמיד, שאמנים ויוצרים אלו השתתפו בטקס שהוחרם על-ידי אחינועם נוני והם לא הביעו כל מחאה מטעמם הם. צעדה השנוי במחלוקת של אחינועם ניני עורר וקומם אחרים מתחום הזמר והעשייה השירית. עמיר בניון פירסם בתגובה בדף הפייסבוק שלו ברכות לאריאל זילבר על זכייתו בפרס אקו"ם. בניון מציין שהפרס מגיע לאריאל זילבר בהחלט, וכי העובדה שהוא ניתן לו בהמשך לכישרונו הבלתי מעורער משמחת ביותר. את דבריו סיים בניון בהערת שוליים מהדהדת בנוסח זה: "נ"ב: לא כל מי שמתופף על פח ושר בלועזית - בהכרח אינטליגנט יותר מזה". אריאל זילבר הגיב לדברים באומרו: "אני נגד כל סוג של חרם ואני אשמח לראות את אחינועם ניני בטקס פרסי אקו"ם. בואי כלה, שמוליק קורא לך". תגובתה של אקו"ם לצעדה של אחינועם ניני הייתה קורקטית ונוסחה בזו הלשון: "זכותה של אחינועם להחליט שאינה רוצה לקבל פרס, ואנחנו באקו"ם מכבדים זכויות יוצרים". אחינועם ניני, דווקא את?! למען ההגינות וכדי לא לפגוע שלא לצורך באריאל זילבר, הרי מן הראוי לציין, כי בתגובה ובשולי מאמר שפרסם שי להב באתר ynet, בעניין זכאותו או אי-זכאותו של אריאל זילבר לפרס אקו"ם, פורסם המשפט הבא, כדלהלן: "הבהרה: בעקבות פרסום הטור הועברה מטעם זילבר פנייה למערכת ynet כדי להבהיר שלא קרא לשחרורו של יגאל עמיר". לרגע נדמה היה שהימים החשוכים האלה שאפיינו את הקמת המדינה, בהם נצבע הכל בצבע פוליטי, חלפו עברו להם מן העולם. הרגעים האלה הצובעים את אוהדי הפועל באדום עז, את אוהדי מכבי בצהוב-כחול ואת אוהדי בית"ר גם בסמל המנורה. הרגעים הללו שבשמם משמיע וקורא קהל אחד גל של קריאות שנאה וקריאות גזעניות כלפי קהל אחר - ובחסותו המגוננת של הספורט ובעיקר במגרשי הכדורגל. תמוה ומצער הדבר שדווקא אחינועם ניני - שפתחתי וציינתי בדבריי כי היא נחונה בברכת הנתינה המוחלטת - פתחה פתח, בהכרזת החרם שלה, פעם נוספת, לגל של תגובות שכנגד מקוממות ויצרה מחלוקת מיותרת - ובחסותה המגוננת של המוזיקה. הוציאו את הפוליטיקה מהמוזיקה, מהר ככל האפשר. על הוצאת הפוליטיקה מחלקים אחרים של תחומי האמנות והתרבות, ויתרתי מזמן.