אחת הרפורמות החשובות שחוללה
שולמית אלוני בתפקידה כשרת חינוך בשנות ה-90 היה בעצם הקמתן של המכללות. בשנת 1992 היה מספר הסטודנטים הלומדים בשבע אוניברסיטאות כ-75,000. כך שבערים גדולות כמו: תל אביב, ירושלים, פתח-תקווה והרצליה, מספר הסטודנטים היה גדול יותר מאשר בערי הפריפריה: שדרות, באר-שבע, כרמיאל, צפת ועוד.
למרות שהאוניברסיטאות סירבו לוותר על מעמדן, אלוני לא פחדה והקימה מערך של 10 מכללות גדולות וחזקות, אשר ייתן ביטוי בעיקר לתושבי הפריפריה. וזאת במטרה לשמור על הסטנדרטים האקדמים אשר היו קיימים עד אז באוניברסיטאות.
המצב כיום כיום קיימות יותר מ-50 מכללות, אשר רשאיות להעניק תואר אקדמי, כאשר רק ארבע מהן שומרות על סטנדרט אקדמי (המרכז הבינתחומי בהרצליה, המכללה האקדמית בנתניה, המכללה האקדמית תל אביב יפו והמכללה למינהל).
ההבדל כיום בין לימודים במכללה ללימודים באוניברסיטה לפני שש שנים ניסו 36,383 איש להתקבל לאוניברסיטאות, מעט פחות ממספר המועמדים למכללות באותה שנה - 38,280. התמונה השתנתה לחלוטין והשתקפה היטב בדוח הלמ"ס שפורסם בתאריך 26.1.14: 45,482 מועמדים נרשמו למכללות בשנה שעברה, לעומת 29,749 לאוניברסיטאות.
על-פי נתוני הלמ"ס, קיים פער של יותר מ-80 נקודות בציון הממוצע בפסיכומטרי בין המבקשים ללמוד באוניברסיטאות (ציון ממוצע 618.7) לבין המועמדים ללמוד במכללות האקדמיות (ממוצע 538.3).
במרוצת השנים הוקמו יותר ויותר מכללות, אבל הירידה במספר הנרשמים לאוניברסיטאות מעידה, כי אין זה ההסבר היחיד לשינוי. על-פי הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קיים פער של יותר מ-80 נקודות בציון הממוצע בפסיכומטרי בין המבקשים ללמוד באוניברסיטאות (ציון ממוצע 618.7) לבין המועמדים ללמוד במכללות האקדמיות (ממוצע 538.3) - במקרים רבים כתוצאה מרף הקבלה הנמוך יותר.
לא במפתיע, מנתוני הלמ"ס עולה, כי קל יותר להתקבל למכללות. באוניברסיטאות ממוצע ההרשמות למועמד עמד על 1.33 - כלומר שלושה מכל ארבעה מועמדים, התקבלו ללימודים. במכללות - שמונה מכל תשעה מועמדים התקבלו ללימודים. כמו-כן, היצע המקצועות שאותם ניתן ללמוד באוניברסיטאות רב יותר, אבל בתחומים ספציפיים מספר המתקבלים ללימודים במכללות רב פי כמה. כך, למשל, 5,200 התקבלו ללימודי משפטים במכללות בשנה שעברה, לעומת 1,300 באוניברסיטאות.
לעומת זאת, במכללות מספר רב של מקצועות שממוצע הקבלה שלהם בציון הפסיכומטרי היה פחות מ-500. כדי ללמוד חינוך במכללות, היה צורך בציון ממוצע של 451 בפסיכומטרי, ללימודים כלליים נדרש ציון 383, לתרבות ואמנות 422, לסוציולוגיה 447 ולקרימינולוגיה 473.
באוניברסיטאות, מנגד, רק בשלושה מקצועות ציון הקבלה הממוצע בפסיכומטרי היה נמוך מ-500 - BA רב תחומי במדעי החברה, לשון עברית וספרות עברית.
חשוב לציין בהקשר זה, כי לא מדובר בציון הקבלה לחוג באוניברסיטה, אלא בציון הממוצע של המועמדים אליו.
לסיכום: כאשר שולמית אלוני הקימה את המכללות בראשית שנות ה-90, היא שאפה שכמחצית מתלמידי התיכון יוכלו ללמוד במוסד אקדמי. אין ספק שכיום האקדמית הישראלית זקוקה לרענון ולרפורמה חדשה. אולי רפורמת הבגרויות של השר פירון תהווה צעד בכיוון הנכון.
