כמו שבעלי חנויות הספרים ניסו ברגע האחרון להספיק ולמכור עוד כמה דברים במחירי מבצע לפני שיכנס לתוקפו החוק המגוחך על איסור הוזלת הספרים - כך, כנראה, ברגע האחרון לפני חקיקת החוק, הידוע בכינויו "חוק הנאצי", הספיק אחד מהעיתונים החשובים במדינה לקפוץ לקרון האחרון של הרכבת היוצאת - ולפרסם דברים אשר או-טו-טו יהיו בגדר העבירה.
העיתון - הוא
ידיעות אחרונות אשר ביום שישי (31 בינואר 2014) במדורו הסאטירי "אפס" מצא לנכון לחלוק עם קוראיו את הבדיחה האקטואלית כדלקמן: "המטוס התקלקל בדרך מפולין, ח"כים זועמים על ההמתנה במטוס: "יש לנו עדויות ברורות לכך שבעלות הברית ידעו על מצבנו ולא עשו דבר כדי להושיע".
מטרת "חוק הנאצי", כפי שמסבירים יוזמיו, להימנע משימוש בסמלי השואה בצורה שעלולה לפגוע ברגשות של ניצולי השואה וצאצאיהם. וכל בר דעת יסכים שהמשפט שמופיע ב"אפס" - דוגמה מובהקת לשימוש כזה.
ממש בימים אלה ברוסיה הגדולה מתחוללת פרשה דומה שעלולה להסתיים בסגירת ערוץ הטלוויזיה הבלתי תלוי האחרון במדינה "דוז'ד" ("הגשם") הפופולרי בקרב אנשי הרוח ומתנגדי פוטין מכול שכבות העם. במה חטא הערוץ? הוא בשידור חי ערך סקר בין צופיו שלכאורה פגע ברגשות של ניצולי מלחמת המולדת הגדולה (כך קוראים ברוסיה למה"ע ה-2) שנאלצו לשהות שנתיים וחצי בעיר לנינגרד (היום סנט-פטרבורג) הנצורה ע"י הנאצים בשנות 1941-1944 בתנאים נוראים ביותר. בתקופה ההיא יותר מ-600 אלף תושבי העיר מתו מקור ומרעב - והערוץ לרגל 70 שנה להסרת המצור ערך סקר שכותרתו: "האם לא היה נכון יותר למסור את לנינגרד לידי הגרמנים ובכך לחסוך בחייהם של מאות אלפי אנשים?"
כותרת הסקר אומנם לא קורקטי מבחינה טכנית - הוא כאילו יוצא מנקודת הנחה שחייהם של תושבי העיר היו ניצולים לו האויב האכזר היה כובש את העיר: כולם יודעים מה חוללו הגרמנים לתושבי קייב שנפלה לידיהם זמן קצר קודם לכן ("באבי יר" נמצא בפרברי קייב), אך לא ניסוח השאלה עיקר הטענה כלפי הערוץ, אלא פגיעה ברגשות של ניצולי המצור וצאצאיהם בעצם פניה לצופיו בשאלה מסוג זה. וקיים ברוסיה חוק שמגדיר זאת כעבירה עם עונשים כבדים בצדה - אך החוק מתנגש בחוק היסוד המעניק
חופש הביטוי ואוסר על צנזורה כלשהי.
ובחזרה לישראל - אני לא רואה ח"כ אחד שיעז להרים את קולו נגד עיתון חזק ומשפיע, אם נראה בו בדיחות מסוג זה אחרי חקיקת "חוק הנאצי". וערך החוק שנבחרי הציבור מקדישים לא זמן רב, עבורו מקבלים משכורות על חשבונו של הריבון (קרי - אזרחי ישראל) - שווה לא יותר מאותה האגורה, שכביכול הרווחנו אחרי החוק האחר, שאסר על המוכרים להציג מחירים שכוללים 99 אגורות. גם על החוק המיותר ההוא ח"כים בזבזו המון זמן (שהוא, שוב, כסף שלנו).
בעלי חנויות בשכונה שלי - אנשי החוק, לא מתווכים עם חוכמתו של המחוקק - הם במקום תג המכיר 2-99 ציידו אותו המוצר בתג החדש עליו כתוב 3-90 ויצאו ידי חובה. הרי מישהו חייב לפצות בעל החנות על הזמנת תגי מכיר חדשים! ואנחנו שוב יצאנו מפסידים.
לפני שתעלו להצבעה האחרונה את הצעת החוק החדש שלכם, תענו לשאלה כזאת: האם כל קצין צה"ל אשר ידרוש בעתיד מחייל מרושל להופיע במסדר בכומתה וגלח"צ נאצי - יאפר את החוק החדש ודינו - קנס, מאסר, פיטורים מהצבא? תתייעצו עם עוזריהם (שגם את משכורתם משלמים אנחנו) - והם יסבירו לכם, ש"הגלח"צ הנאצי" זה כינוי לגילוח וצחצוח נעליים צבאיות ברמת גימור מושלמת. אני מתאר לעצמי מצבים דומים רבים בהם החוק יצטייר באור מגוחך לחלוטין.
"הוק הנאצי" במקרה הטוב יצבור אבק על מדפי ארכיון הכנסת כאבן שאין לה הופכין - ובמקרה הגרוע יותר ישמש נגד אלה בדיוק שכיום מקדמים אותו.
לכן אני מציע לנבחרינו הנכבדים לא להתבזות ולא לבזבז זמן - ולעזוב את החוקים הבלתי מועילים. תחפשו לכם יעדים ועיסוק רציניים יותר לשיפור רמת החיים של בוחריכם - המשימה בשבילה נשלחתם לכנסת.
שימוש ציני בסמלים אשר עלולים לפגוע ברגשות אנשים - דבר חמור ביותר, אך נלחמים בתופעה לא בדרך חקיקה, קנסות ומאסרים - אלא בחינוך, בגינוי פומבי, בבוז; זה המאבק הנכון והיעיל בו יכולים ומוזמנים להשתתף כולם בלי להזעיק כל פעם משטרה ופרקליטות.
