הביטחון והשגשוג של ישראל - הם אשליה
ובכן הבנו נכונה, בגלל האנגלית או התרגום הלא מדויק ולכן דוברת המזכיר נאלצה להסביר שהדברים עוותו, הוצאו מהקשרם, לא הובנו ובכלל, קרי הוא ידיד ישראל ותיק ויש לו גם הרבה חברים יהודיים.
ובכן באיומים אנחנו דווקא כן מבינים - וגם בחרמות למיניהם, יש לנו היסטוריה ארוכה של מחרימים החל מפוסקים פנימיים דוגמת חרם דרבנו גרשום ועד לחרמות שהטילו עלינו "פריצים" למיניהם בפזורה האירופית משך מאות השנים.
אם הקהילייה האירופית - אין לה עיסוקים ומטרות טובות יותר מאשר ישראל, שיתכבדו ויטילו חרם כלכלי, ואנחנו נתמודד ונגיב בהתאם.
הבעיה המדאיגה היא הפוליטיקאים ותומכיהם, הנבהלים מהאיום האירופי ושל עצות המזכיר קרי, שמצהירים ומפרסמים כתבות בתקשורת, על מה שיהיה אם לא נגיע להסכם, מה יהיה ומה זה יעשה לישראל הקטנה המבודדת בעולם הגדול והמאיים.
האם החרם על דרא"פ זהה לישראל
כדאי להסביר לנפחדים ולנבהלים כי בדרא"פ שלט מיעוט לבן על מיליוני אפריקנים; האפרטהייד היה בשיאו כאשר מילוני סובלים מדוכאים, חסרי כוח שלטוני, פרט לכוח מספרי בעצם קיומם ושלא לא ראו שום תקווה לשאיפותיהם הפוליטיות והכלכליות באופק.
בשום שלב - הם לא ראו סכנה לקיומם כעם, כמדינה אליה שאפו או לגבולות ביטחון או סכנת הכחדה פיזית.
התקשורת מזכירה לנו - כי החרם על דרא"פ הכניע אחרי שנים את ההנהגה הלבנה, והם נכנעו ומנדלה הפך לנשיא השחור הראשון בדרום אפריקה.
בישראל המצב שונה - כניעה לחרם, כניעה להסכם שלא יבטיח את גבולות הביטחון של ישראל ואת כלכלתה, הוא מתכון בטוח למחיקת מדינת ישראל.
בהפוך מדרום אפריקה - המיליונים שמסביבנו רוצים בהשמדתנו ולא רוצים בנוכחותנו, כך שמטרתם אינה רק השלטון באזור אלא השתלטות על כל שטחי מדינת ישראל.
מדינות אירופה הצבועות השבעות, האדישות
אמנם התעוררו מאוחר ומתחילות להרגיש את האיסלאמיזציה הזוחלת והאוכלת כל חלקה טובה באירופה, אבל בכל הקשור לישראל ולבעיותיה הם עדיין מגששים באפלה ולא מבינים שזמנם אוזל ורוצים להביא אותנו גם למצב אבסורדי זה.
המזכיר קרי - מתחיל לסגת להסביר, להתנצל קלות שזה מתכון ידוע וברור לכך שההסכם הולך ומתרחק.
ההישג היחיד של התבטאות קרי האומללה - שהוא מחזק את אבו-מאזן, שרואה איך ארה"ב עושה את העבודה השחורה עבורו, ולהם אין שום סיבה למהר או לוותר.
המסקנה:
על ממשלת ישראל להמשיך במדיניותה כי ביטחון ישראל הוא המטרה הראשית, עליה לא מוותרים ולא מתווכחים ובוודאי שלא סומכים לא על ארה"ב, לא על לווינים וחיישנים ולא על כוחות נאט"ו, בוודאי ובוודאי לא על הפלשתינים ועוזריהם: אירן, חמאס, חיזבאללה ואל-קאידה.
ובאשר לחרם
אכן הוא מדאיג, הוא לא נעים, הוא לא סחיר, הוא יגרום לסבל ולבעיות כלכליות, אך הוא משני למטרה העיקרית וכבר עמדנו במצבים קשים גם אצל פרעה - והננו כאן.
ברגע האחרון:
אבו-מאזן הגיש לארה"ב את תוכניתו להסדר לפי נקודות אלה:
1. תוך 5 שנים נסיגה כללית מהגדה, פינוי כל ההתנחלויות ונסיגה לגבולות 67.
2. לא תהיה הכרה לעולם בישראל כמדינה של הלאום היהודי.
3. פלשתין מפורזת, הביטחון בידי נאט"ו.
מסקנה ישראלית:
ההסכם הופך לחלום באספמיה, או חלום בלהות לפלשתינים, אם ינסו אינתיפאדה – וחלום "יבש" לקרי ואירופה.