קהילת החרדים לעולם לא תסכים לאפשר לבניה או בנותיה להתגייס לצבא או לכל שירות חובה, למען מדינה חילונית.
שלטונות רוסיה הצארית, שהיו אנטישמים ופחות סובלניים כלפי היהודים, הצליחו בשעתם לגייס לצבא הצאר רק מזער מקהילת היהודים.
את שם משפחתי המקורי, ירשתי מאבותי מלפני כשבעה דורות, והוא תולדה של כינוי שניתן אז לצרכי הזהוי הפנים קהילתי במקום השם הרשמי, כחלק "מתעשיה" של זיוף תעודות והחלפת שמות משפחה, לצורכי התחמקות מהשרות הצבאי למען רוסיה הצארית. די בזה כדי להמחיש עד כמה בלתי הגיוני לצפות מהחרדים לאפשר מרצון לבניהם להתגייס.
הם מכריזים על כך מעל כל במה, הם זועקים את זה בכל הפגנה שקטה ואלימה. הציבור החילוני מסרב לשמוע או לקבל זאת.
הסיבה ידועה, והיא אינה אי-שויון בנטל! זהו רק התרוץ! הסיבה האמיתית, שהפוליטיקאים החילוניים מתכחשים לה היא, שהחילוניים התעייפו מלשאת בנטל! הן הצבאי והן האזרחי! ומציאות החיים הפוליטיים הכלכליים רק מחריפה את עצמת העייפות שלהם.
הגורם המרכזי לתחושה ולתסכול החילוני, זאת ההנהגה החילונית הריקה, שמתמחה מזה עשרות שנים באיך להמלט מהכרעות. חדלות האישים הזאת, מייצרת ריק תודעתי חברתי, תחושה של דשדוש פוליטי מתמשך, וזה מביא לגרוע יותר, לאבדן האמון בכושרם יכולותיהם ומוסריותם של המתמודדים והנבחרים לשלטון.
לציבור החילוני העייף אין תקוות גדולות מנבחריו, והוא חוזה בלאות ובבוז, בתרגילים שהם עושים כדי ליצר לו מראית של פתרון לבעיית "אי השויון בנטל", מצג שוא שכל מה שיצא ממנו זאת דחיית ההכרעה לעוד כמה שנים.
מאחר שמדובר בבעיה משמעותית, שעיקרה הוא פסיכולוגי, מה שהיה מרצה את הציבור החילוני זאת הכרעה ברורה על כפיית שרות ואכיפתו, באמצעות סנקציות משמעותיות נגד המשתמטים. למשל: הצבא יערוך את בחינות המיון בתורה לתלמידי הישיבות ורק על-פי תוצאותיהן, יקבעו אותם העילויים בתורה שיקבלו פטור משרות, וכל השאר יתכבדו בגיוס. אלא שבחושיהם "הבריאים", יודעים הפוליטיקאים שיותר מעשי יהיה לסחוט עוד קצת את סבלנותו של הרב החילוני, מאשר להתנגש עם החרדים ולהכריע אותם בכפייה, בעיקר כאשר אין למדינה הערכות לקליטתם ולכן לא יהיה לה מה לעשות עם רובם, וזה רק יעלה לה בעוד כסף, ובסופו של דבר אי-השויון ישאר כהווייתו.
פתרונות תיאורטיים, כמו להפוך את המדינה למדינת הלכה או, לחלופין לסגור את החרדים בגטאות ולא להעניק להם זכויות, אינם באים בחשבון, מסיבות מובנות.
קיים פתרון פשוט זול צודק ונועז, שהפוליטיקאים יראים לאמצו והוא: לשחרר את כל אזרחי ישראל מנטל של גיוס החובה. למתגייסים המתאימים, ינתנו תנאים עדיפים וישולם שכר נדיב. זה יאלץ את הצבא לחשוב ולהתנהג יעיל, וזה בעיקר יקטין מאד את תקציב הצבא. הצבא כמובן לא יאהב את זה כי הצבא איבד מזמן את היכולת לחשוב יעיל. הרבה יותר פשוט ונוח לצבא המצב הנוכחי, שבו מותר לו לגייס אלפי צעירים חילוניים פראיירים, וסרוגים נתמכים בעלי מוטיבציה לאומנית.
לכן נותרו רק פתרונות מעשיים של הגברת אי-השויון לטובת החילוניים. ואת זה ניתן לעשות באמצעות חקיקה מפלה כגון: מתן כוח אלקטורלי דיפרנציאלי לטובת משרתי המדינה, ע"י מתן משקל נוסף לקולותיהם בבחירות לכנסת. כך שכל מי ששרת ו/או משלם מיסים, קולו בקלפי יהיה שווה יותר. בעידן המחשוב זה קל מאד לביצוע. וכך תקטן משמעותית השפעתם בכנסת של כל המגדרים שאינם משרתים או ממוסים.
או, לתקצב משמעותית יותר, בתנאים מועדפים ו/או בשכר גבוה את המשרתים, ע"ח הפסקת ו/או קיצוץ התמיכה הכספית של המדינה, בסרבני שרות מסיבות דתיות או אידיאולוגיות מגדריות אחרות.
אלה שני מהלכים שמחייבים שינויי חקיקה וגם ניתן להעביר אותם במשאלי עם, אם המחוקקים יתקשו לעמוד בלחצים עליהם.
כאן המקום להזכיר שלמדינה כריבון יש אינטרס לתמוך כספית במגדרים המשתמטים והחלשים, כי באמצעות מנגנוני הסיוע האלה למוסדות המדינה יש את יכולת לדעת עליהם וגם לשלוט בהם בעזרת התלות הכלכלית שלהם במדינה.
ברור שהדרך הזאת תביא לפחות בהתחלה, להגדלת שעורי העוני בקרב המגדרים הבעיתיים, בעיקר חרדים וערבים, שמתמחים בניצול המדינה (הבטוח הלאומי) לתועלתם, אבל קיים סיכוי טוב שלאחר תקופת התעקשות והסתגלות, יקרו שתי התפתחויות: הראשונה, הרבה יותר מבני המגדרים יסכימו לשרת וייצאו לעבוד ולשלם מיסים. השנייה, תתפתח בקרבם כלכלה שחורה, של תמיכות ותרומות ופרנסות נסתרות, שנפוצה בקרבם גם היום, ויגבר בקרבם הניכור למדינה.
אבל כשהבעיה העיקרית היא: פיצוי או העדפת החילונים, כדי להקטין בקרבם את תחושת אי-השויון, אין הרבה ברירות אמיתיות.
הצרה, שמה שיעשו בפועל הפוליטיקאים הוא יצירת עוד נוסתה מורכבת לפתרון מדומה, כדי להרוויח זמן ושקט אזרחי.
כך שבסופו של דבר לא ירחק היום, ומחזורי גיוס חילוניים שלמים יתאגדו ויכריזו על סרוב להתגייס. וכך הצבא יעמוד בפני הכורח לכלוא מאות או אלפי צעירים חילוניים, ואחריהם יכרו יתאגדו מילואימניקים, ויסרבו לצאת לשרות המילואים.
או אז יצטרכו הפוליטיקאים כדרכם, לכבות את השרפות! ורק כך יוכרחו לפתור את הבעיה פתרון של ממש.
