פרשיית הרב והניצב מסעירה את המדינה. יש עסקה בין הפרקליטות והרב או אין, יחקרו את הניצב שפרש או לא. אבל הסתבכות של קציני משטרה בפרשיות פליליות כבר היו. נזכרתי ביחזקאל סהר, המפקח הכללי הראשון של המשטרה, שכיהן עד שנת 1958 ואחר כך מונה לשגריר ישראל באוסטריה.
באותו זמן, בפברואר 1957, הגיש עמוס בן-גוריון משפט דיבה נגד "שורת המתנדבים" - קבוצת צעירים, שחיפשו שחיתויות בממשלת מפא"י. אחד הבולטים בהם היה אליקים העצני, שידוע כיום בפעילות פוליטית אחרת. עמוס בן-גוריון היה בנו של ראש הממשלה,
דוד בן-גוריון, וכיהן כסגנו של המפכ"ל סהר. לפיכך, זה בא להעיד במשפט הדיבה.
המתנדבים טענו, כי עמוס בן-גוריון התערב לסגירת תיקם הפלילי של שני אנשי עסקים, שניסו להוציא במרמה כספים מהסוכנות היהודית. השגריר באוסטריה, יחזקאל סהר, בא להעיד לטובת סגנו לשעבר. על הדוכן הוא הסתבך בשקרים, והוחלט להעמיד לדין את המפכ"ל לשעבר. הוא הועמד לדין באשמת עדות שקר ונקנס ונידון למאסר על תנאי.
מה שיש היום כבר היה אז. החברים הטובים מהמשטרה ניסו להעלים הוכחות. פקיד ארכיון, אלמוני, חי חסידוף גילה התכתבות בין היועץ המשפטי לממשלה, גדעון האוזנר, לבין קציני משטרה בכירים, שלוחצים למנוע את העמדתו לדין של סהר. גם הפקיד הועמד לדין ונידון לעונש דומה. פקיד ארכיון שהדליף ומפכ"ל שהעיד עדות שקר.
תזכורת לימים עברו.
בפרשת הרב והניצב, אין לי מידע אבל יש לי דיעה. אני מחכה לראות מה יעלו רשויות החוק. האם הם יאששו את דעתי.
מחשבות על איש חזק הלכתי בפארק השכונתי שלנו וראיתי שני אנשים, שיצאו לטייל עם הכלבים. עמדו השניים ושוחחו והכלב האחד התרוצץ חופשי, חזר אל בעליו והסתלק אל השיחים. הכלב השני עמד אסור ברצועה ובעליו מושך אותו מפעם לפעם בעצבנות.
חשבתי לעצמי: האם הכלב החופשי יודע שמצבו טוב יותר מזה של הכלב הקשור?
וברקע, הימים ימי אולימפיאדת החורף בסוצ'י. האם העם הרוסי יודע שמצבו טוב פחות מזה של עמים חופשיים? והאם אנשים בישראל שרוצים "מנהיג חזק" יודעים כמה קצר יחזיק אותם מנהיג כזה? האם טוב להיות "קשורים"?
