לעתים קרובות נחשפת פעילותה של ה"קרן החדשה לישראל". קרן המממנת ארגונים ועמותות, הפועלת נגד כל ממשלות ישראל, לטובת האינטרסים של הפלשתינים. פעילות זו מבוצעת תמיד תחת מסווה של כביכול פעילות חינוכית, חברתית ומשפטית. המדובר בקרן הממומנת ע"י קרנות, ארגונים וממשלות זרות העוינות את ישראל ותומכות בפלשתינים.
לפני מספר שנים, כאשר נחשפה לראשונה הפעילות של הקרן "במעריב"; הדבר גרם זעזוע בציבור ובהלה בהנהלת הקרן שהזדרזה לפרסם מודעה בעיתון
הארץ, החתומה ע"י 250 תומכיה, נגד "מסע ההסתה והשנאה", מבלי לענות לעובדות שנחשפו. מאז התחלפו כמה ממנהלי הקרן, אך המדיניות והפעילות לא השתנו. כיום מנכ"לית הקרן היא רחל ליאל.
עיון ומיון רשימת 250 התומכים בקרן מעלים המסקנות הבאות: רובם המוחלט של שמות התומכים, משתייכים לשלוש קבוצות מיעוט אליטיסטיות מסווגות:
- אנשי אקדמיה ומשפט רובם מהאוניברסיטאות בתל אביב, בירושלים וחיפה-סה"כ 93.
- חברים, פעילים ומזוהים עם מרצ, שלום עכשיו ושאר השמאל-סה"כ 32.
- אנשי תיאטרון וקולנוע, אמנים, סופרים, עיתונאים, פרסומאים, במאים, תסריטאים, צלמים, משוררים, מוסיקאים-סה"כ 78.
רוב השמות המופיעים במודעה, חותמים מזה שנים רבות על רוב העצומות והמודעות הפוליטיות של מרצ, שלום עכשיו, ושאר קבוצות השמאל הקיצוני שהתרסקו. המדובר בשלוש קבוצות אליטיסטיות, שיש להן זהות דעות שבטית של תמיכה אוטומטית וקולקטיבית במרצ, בשלום עכשיו, ובשאר קבוצות השמאל לסוגיו, התומכים בדרך כלל בעמדה הפלשתינית.
המדובר בקבוצה שולית וסגורה, החיה בבואה של עצמה, שאין לה האומץ להודות בכישלון ולקיים ביקורת עצמית נוקבת ואמיתית.
לא מוזר ולא מפתיע הדבר, שברשימת התומכים בקרן, לא מופיעים כמעט לחלוטין שמות של פעילים מקרב המזוהים עם מפלגות שמחוץ למרצ, הליכוד והעבודה. כמו-כן לא מופיעים תומכים מקרב "אזרחים פשוטים" מבני ערי הפיתוח, הצפון, הדרום המושבים, הקיבוצים והעולים. זו ההוכחה שהקרן נשלטת ע"י אנשי מרצ, תומכיה ומקורביה בלבד. זאת למרות שמדובר בקרן שעוסקת גם בסיוע לארגונים הומנים וסוציאליים, דבר שאמור היה לזכות בתמיכה של פעילים מכל המפלגות.
הקרן נשלטת בפועל ע"י אנשי השמאל ההיסטורי, שחלקם הפכו לתומכי "השמאל החדש", שתומך בארגונים פוסט ציונים ואנטי ישראלי, בשם האליבי השקרי של "
חופש הביטוי".
חלק מהשמאל הציוני השפוי, שמנהל, תומך ונעזר בקרן, החליף את הלאומיות היהודית ציונית - שהפכה עבורו למטרד במסדרונות האינטלקטואלים בעולם - לתמיכה בלאומיות פלשתינית אופנתית.
לרובם של תומכי הקרן יש בודאי כוונות טובות ורטוריקה הומאנית למען החלשים והמיעוטים, תוך התעלמות מודעת ומסוכנת, שהכסף שהם מעבירים לחלק מהעמותות, הולך למטרות שמשרתות אג'נדות אנטי ישראליות.
מייסדי הקרן, ג'ונתן כהן ואלינור פרידמן, קבעו עיקרון ששליש מסך כל התרומות המועברות לישראל יינתן לארגונים ולעמותות ערביות. המדובר בסכום של מאות מיליוני שקלים, במהלך השנים. הקרן גם מסתייגת מהמגבית היהודית המאוחדת U.G.A .
לחלק מתומכי הקרן, השייכים מנטאלית ונפשית לשמאל הקיצוני, שיש לו קיבעון מחשבתי ורגשי, יש לו פרשנויות עוינות למושגים המקובלים בקונצנזוס הלאומי.
להלן דוגמאות: הם לועגים לפטריוטיזם (מפלטו של הנבל). הם בזים לקונצנזוס לאומי (מזויף). הם מתנגדים ללאומיות (פשיזם). הם מבקרים ושונאים את הגנרלים ואנשי הביטחון (מיליטריסטים). הם תוקפים את צה"ל (צבא כיבוש). הם מזלזלים באלה המתריעים על הסכנות (יצרני פאניקה). הם פוסלים דעותיהם של כל מי שמוגדר על ידם כימני, ומסמיכים את עצמם להיות המוסמכים הבלעדיים לקבוע מהו ביטחון ומהו אסון.
