כל פעם שיש מחלוקת מדינית בינינו לבין ידידינו הגדולים בארה"ב או באירופה, אנחנו שומעים מהפוליטיקאים הזהירים בארץ שאסור לנו להתווכח עם אמריקה ואירופה כי ישראל ללא עזרה משם לא תסוגל להתקיים כלכלית ומדינית. הם חוזרים על המנטרה הזאת כל כך הרבה שהיא הפכה כבר למעוסה.
האומנם ישראל לא מסוגלת להתקיים בלי התמיכה של ארה"ב או מישהו אחר? נכון, ניתוק הקשרים עלול לערום קשיים, בלי סחר עם אמריקה ואירופה לא ניהנה מחיי מותרות - אבל זה משהו אחר. זה לא איום קיומי.
ישראל הקטנה קיימת לא בחסדיה של מעצמה זו או אחרת אלא בגלל החוסן הפנימי שלה, הודות לחייליה האמיצים, הודות לנכונותו של רוב העם לעמל לפרנסתו, ובמידה וצריך עם ישראל מוכן להדק את החגורה. כול עם נורמטיבי בדילמה "ביטחון - או חיי מותרות" בוחר ביטחון.
ישראל קיימת לא בזכות מדיניותה של ארה"ב - אלא דווקא למרות מדיניותה. מקובל לחשוב שישראל זקוקה לאצבעותיה של ארה"ב באו"ם; אני טוען כי לו לא היה לחץ מצדו של הבית הלבן-ישראל מזמן הייתה מכריכה את שכניה לחיות אתנו בשלום.
זה שקר כאילו קיומה של ישראל תלוי בסיוע כספי של דוד סאם. יש לנו תעשיה וחקלאות מספקות ואפילו מייצאות, יש לנו מדענים, יש היי-טק, יש רפואה מתקדמת. כדי להיווכח בכך שהעם היהודי עובד ומתפרנס בזכות עצמו אין צורך בסקרים ונתונים סטטיסטיים: קומו פעם ב-5 בבוקר, צאו לדרך - ותראו במו עיניכם כמה אנשים כבר נוסעים לעבודה יום-יומית.
הנה לכם דוגמה קטנה. כשלא מזמן בצרפת שמערכת הפנסיה שלה פושטת רגל ניסו לעלות גיל הפרישה לשנתיים - מיליוני עצלנים יצאו שם להפגנות. אותו הסיפור קרה ביוון. ובישראל לא רק ספגו בהבנה העלאת גיל הפרישה לכמה שנים - כרגע יוצאים ביוזמה לאפשר לעבוד עד גיל 70 ויותר. אם יש צורך - נעבוד.
כמובן לישראל יש קשרים כלכליים הדוקים עם ארה"ב. אבל למי אין? כלכלת מדינות אירופה אינה קשורה לכלכלתה של אמריקה? הרווחים הענקיים של מדינות ערב לא תלויים בסחר עם ארה"ב? מה תעשו סעודיה, כווית, קטר, בחריין ושער אמירויות עם הנפט הגולמי שלהם כאשר האמריקנים יסרבו לקנות אותו מהן? ימרחו על לחם ויאכלו? מה, רוסיה הענקית עם כול אוצרות הטבע האין סופיים שלה לא תלויה בארה"ב? סין לא תלויה? כל המדינות שנקבתי ולא נקבתי תלויות כלכלית באמריקה יותר חזק מישראל.
שכחתם איזה טלטלה הם עברו כאשר בנק בינוני אחד קרס בארה"ב? וישראל עברה את הסערה הפיננסית יחסית קל. ומשום מה לא נשיא רוסיה, לא נשיא סין, לא מנהיגים של מדינות אירופה לא נכנסים לפאניקה בכול מחלוקת מדינית עם וושינגטון, לא מכריזים שחייבים לוותר על האינטרסים הלאומיים שלהם עבור איזשהו אינטרסים מסתוריים או שאיפות ואמביציות של וושינגטון.
גרעין היהלום אני בכלל רואה את ישראל כגרעין היהלום המוצק שעטוף בשכבה עבה של שוקולד רך. לטעמו של מישהו השוקולד הזה הוא מריר, לאחרים הוא מתוק והם שואפים אליה מכול המדינות למרות המכשולים והקשיים שבדרך. המשחקים האלה בדמוקרטיה שהובנה לא נכון, "התקינות הפוליטית", הצעות נוסח "שלום תמורת פיגועים" וכדומה - כל הדברים הלא טבעיים האלה מתרחשים בשכבה העבה של השוקולד. ישראל מוכנה לשלם מיסים על כול המוסכמות האלה - בתנאי אחד: כל עוד לא נוגעים ביהלום שלה. והיהלום הזה - ביטחונם של יהודי ישראל.
לא מעט אנשים סבורים בטעות שישראל כולה מורכבת משוקולד רך - וניתן לנגוס ממנה בלי די. אבל איפשהו עמוק בפנים השוקולד נגמר ומגיעים לגרעין הקשה שמוצק כיהלום. כאן כבר כול ויתור מהווה סיכון לביטחונה של ישראל כמדינה עצמאית, לביטחונו של העם היושב בציון, שהיכה עמוק את שורשיו לתוך אדמת אבותיו. כדאי למפצחי האגוזים דוגמת
ברק אובמה להיזהר ולא לנעוץ את שיניהם עמוק מדי - כדי לא לשבור אותם - ואז יעלם החיוך ההוליוודי שלהם.
והאיתנות הזאת לא תלויה בקואליציה ("היחדה") זאת או אחרת בישראל. כאן יש קונצנזוס בעם. אין לוושינגטון טעם לבחוש בפוליטיקה שלנו. אף ראש ממשלה בישראל, אף קואליציה לא תעז ללכת לוויתורים שיסכנו את האינטרסים הביטחוניים הבסיסיים של ישראל. גם אם ינהיג את הממשלה יו"ר מר"צ.
נא לא לשכוח: מי התחיל את המבצע הידוע בשמו "ענבי זעם" בשנת 1996? ממשלת עבודה-מר"צ בראשותו של שוחר השלום התמידי והוותרן האולטימטיבי
שמעון פרס המכובד. הדבר קרה זמן קצר אחרי רציחתו של
יצחק רבין. האופוזיציה ("הנגדה") הימנית אותה התקשורת האשימה בהסתה לרצח אז הורידה פרופיל, שתקה. שימען פרס היה אז הכול יכול. אך התגרויות בלתי פוסקות מלבנון הכריחו אותו להגיב, כי ביטחון של אזרחי ישראל תמיד האג'נדה העיקרית - ולא יעזרו כול מאמצי התקשורת להציג את העניינים אחרת. כשממשלת אולמרט פתחה במבצע "אופרת יצוקה" בתגובה לקסאמים הולכים ומתרבים מרצועת עזה גם יו"ר מר"צ דאז חיים ג'ומס אורון חיזק את ידי צה"ל. אומנם יותר מאוחר מר"צ הצטרפה למפגינים נגד המבצע - אך באווירה של לפני המבצע כול העם היה מאוחד: יש לעשות סדר.
וגם אם כל ארצות ערב יום אחד יתייחדו ויקומו על מדינתנו הקטנה בעידודן או בשתיקתן של המדינות הנמנות כיום בין ידידינו וינסו לפצח את הגרעין הקשה של ישראל - ייתכן שהם יצליחו - אך התוצאה תהיה קטלנית לכול העולם. היהלום יתברר (לפי מקורות זרים) כגרעיני תרתי משמע, הוא יתפוצץ - והפעם ימותו לא רק יהודים, ואפילו לא רק תושבי המזרח התיכון: הפיצוץ הקטן בצ'רנוביל, שהורגש שנים רבות בכול רחבי העולם, יתברר כמשחק ילדים לאומת מה שיקרה אז.
לכן כול מי שחולם, מתכנן, פועל לשנות את המצב באזורנו חייב לצאת מנקודת ההנחה הברורה ביותר: לא מנסים לפגוע בגרעין היהלום של ישראל. כול שאר הדברים הם בשכבת השוקולד - גבולות-67, התנחלויות, פליטים, בירת המדינה העתידית...
מנהיגינו מצליחים לשכנע את ארה"ב והאיחוד האירופי לא ללחוץ על ישראל חזק מדי משום שבסופו של דבר הם מבינים שם שכאן עובר הקו האדום. זה מסביר את הזיגזגים לכאורה לא מובנים של המדינות הללו אשר בקול רם מכריזים את עצמם כידידי ישראל - ופועלים בשיטת סלמי לגנוז עוד קצת, ועוד קצת ממרחב הפעולה של ישראל.
מזהירים מפני "תגובה הלא פרופורציונלית" למעשה הטרור ומטח הטילים מעזה, מגנים בניית בתים למגורי יהודים, מכריזים על חרם פה ושם. בדרך זאת הם מנסים לנגוס עוד ביס משכבת השוקולד הישראלי - אך נתקעים בגרעין המוצק - ומחלישים את נגיסת התנין שלהם, מסתפקים בדמעות התנין לגבי גורלם המר של "העם הפלשתיני" שסובל מה"כיבוש הישראלי". ומנסים כל הזמן לסחות עוד ועוד וויתורים, מפחידים בתוכנית הגרעין האירני, שללא ויתורים של ישראל כביכול אי-אפשר לתפל בו, מפחידים באינתיפאדה שאמורה לבוא בעקבות ההתקוממות במדינות ערב, מנבאים קריסת כלכלת ישראל, אם לא תענה לדרישות של הרשות הפלשתינית...
כדאי להם כבר להפסיק עם הפחדות. יהודים לא יכולים לשלם באדמתם, בביטחונם, בחייהם על כול סכסוך והתלקחות במקומות שונים על כדור הארץ. הגרעין האירני בעיה לא רק של ישראל - זה לא פחות בעיה של מדינות מערב אחרות. משברים נוסח אירן יתרחשו עוד לא מעט על פני הגלובוס. כול רודן (שמתרבים בזמן אחרון כמו פשפשים במזרן ישן) תושיט את ידו לפצצה גרעינית - ועל היהודים לסכן את ביטחונם, לשלם על כך בעתידו? לעשות עוד ועוד וויתורים לפלשתינים שלא מוכנים מצדם לעשות שום וויתור? להסתכן בכך שאחרי שיקבלו הכול בהסכם הם ישטפו את ישראל בפליטים שלהם?
יהודים יותר לא יעלו כצאן שותק על מזבח "הפוליטיקה הגבוהה" של עמים אחרים - יהיו גדולים אשר יהיו. ברגע האמת דקה לפני האסון ישראל על-פי דוקטרינת "ברירת שמשון" תפעיל את נשק יום הדין שלה. תמות נפשי עם הפלישתים. וזה מה שמרתיע עד כה מלנסות ולפתור את "שאלת היהודים" פעם נוספת. ולא "האצבעות" באו"ם, ולא ידידות ושאר בולשיטים שמנסים למכור לנו פוליטיקאים מקומיים מסוג מסוים.