סוקי ידידו של הרב פינטו, נתן תצהיר בו הוא מפרט את טובות ההנאה שנתן לניצב ארביב ובנו וזאת על-סמך בקשתו של הרב פינטו.
בין השאר הוא מונה מתן סויטה ללא תשלום במשך 20 יום לניצב ארביב במלון בניו-יורק. סיוע כספי לבנו של ארביב חודש בחודשו בגלל מצבו הכספי, סיוע להשגת גרין קארד לבנו של ארביב ותשלום עבור זה.
בכל אירוע של שוחד, יש שני צדדים - האחד נותן השוחד והשני מקבלו. לעיתים ייתכן מצב בו מישהו נותן שוחד, אולם המקבל הפוטנציאלי לא קיבלו או לא ידע שקיבל.
והינה לפנינו מקרה קלאסי של אירוע שוחד בו צד אחד נותן תצהיר כי הוא נתן שוחד, בעוד הצד שכנגד מכחיש כי קיבל את השוחד. אף זאת מביא לחיזוק טענתו הוכחה, כי בחלק מהזמן הזה שהה בתפקידו בוושינגטון.
איני נכנס לשדה המוקשים של קביעת מי אשם ומי זכאי, מי נתן ומי לקח, אבל דבר אחד ברור - מר סוקי הצהיר כי הוא נתן על-פי בקשתו של הרב פינטו שוחד לניצב ארביב.
לא ברור לי מדוע שלטונות החוק במדינה אינם מגישים כתב אישום מיידי נגד נותן השוחד על סמך הצהרתו וחוקרים את אמיתות ההודעה כי הצד השני קיבל שוחד.
מדוע לא מגישים כתב תביעה חמור נגד הרב פינטו על ששידל את מר סוקי למתן השוחד עליו הצהיר מר סוקי.
הרב פינטו הצהיר ומסר מסמכים, כי ביקש מבעל חברת בניה המוכר לו לתת דירה במחיר מופחת לניצב ארביב בצפון תל אביב וזה אכן עשה כך.
דא עקא כי ניצב ארביב על-פי הצהרתו, מתגורר בדרום תל אביב ולטענתו מעולם לא רכש דירה בצפון. משתמע כי צד א הרב פינטו שידל מישהו לתת שוחד ולכן צריך להגיש כנגדו כתב תביעה חמור על שידול למתן שוחד דבר שלא נעשה עד עצם היום הזה כפי שלא נעשה במקרה של ניצב מלכה. ואחר-כך מתפלאים שאין הרתעה במדינה.
