אחת מיסודות הדת היהודית הינו המתן בסתר שהוא אבן יסוד בגמ"חים למינהם (גמילות חסדים).
מאז ומתמיד הערכתי את החברה הדתית על כך שהיא מחנכת את ילדיה ובוגריה לעשות גמילות חסדים ועל-מנת לא להלבין את פני הנצרך ברבים רצוי לעשות זאת בסתר או באמצעות גורם שלישי כגון קופות צדקה ועוד.
בהיותי מנכ"ל עיריית גבעת שמואל ובביקורי התכופים בבתי הספר היסודיים נחשפתי לתופעה זו עוד יותר כאשר ראיתי במו עיני ושמעתי באוזני כיצד המורות בבית הספר הדתי מחנכות את התלמידים לדרך זו.זאת בניגוד לבתי הספר החילוניים שאינם מקדישים לכך זמן חינוך.
אחת לשבוע, בדרך כלל בימי שישי, התלמידים צריכים היו להביא דברים אותם ימסור בית הספר לנזקקים. מדי פעם היו מבצעים של ריכוז מצרכים או דברים מיוחדים להעברה לחיילי צה"ל.
אולם תרבות זו גם צדדים שלילים לה. וזה התגלה פעם אחר פעם כאשר דרעי הורשע, כאשר התפוצצה פרשת פינטו נחשפנו לנושא ביתר שאת. הכל נעשה בסתר, אף אחד לא ידע זאת פרט לבעלי העניין, מסתבר לרבנים או ל"בבות" למיניהם יש רשת חסידים באמצעותם הם מפעילים את המתן בסתר.
מתן בסתר זה, בניגוד למתן לצורך גמילות חסדים הינו שוחד ברור ומטרתו אחת: השגת המטרה אותה הגדיר לעצמו נותן המתן, או טובת הנאה מהצד שכנגד. ולכן הרבנים וגדולי התורה צריכים להוציא פסקי הלכה ברורים וחד-משמעיים מתי זה תקין ומתי זאת עבירה על החוק למען לא לתת מכשול בפני עיוור.
ישיבת הרבנים על הגדר בנושא זה כמוהו כנקיטת עמדה התומכת בשוחד.