"הר-הבית בידינו", צעק בהתרגשות לתוך הקשר מוטה גור לאחר שחרור העיר העתיקה, אך שוב מזכירים לנו ערביי ישראל והרש"פ שהר-הבית הוא מדינה בתוך מדינה ולהם השליטה בו, ואין בינינו יחסים דיפלומטיים כך שחל איסור חמור על-כניסתם של יהודים וח"כים יהודים, ולמרבה הצער רשויות הממשל הישראלי הם שסייעו לניצחון הפלשתינים על ישראל, הנסיגה מחבלי ארץ ישראל בעשורים האחרונים ומסירתם לכובש הערבי שחזונו להשמיד את מדינת ישראל ולהופכה למדינת הלכה איסלאמית, כפי שנאמר בבירור רב על-ידי כמאל חטיב סגן יו"ר התנועה האיסלאמית. כך שבמקום קריאתו המרגשת של מוטה גור ז"ל, תישמע קראתם של ראשי התנועה האיסלאמית, וראשי ארגוני הטרור הפלשתיני "אלקודס באידינא".
פחות רלוונטיות כוונותיה של ישראל כאשר מנהיגיה מבצעים מהלכים שיש להם אופק מדיני או ביטחוני בעיניהם, הראיה הערבית למהלכים אלה חשובה יותר כי השפעתם על עתידנו היא רבה יותר, בעיני העולם הערבי, מהלכים אלה מעידים על חולשה ונסיגה ישראלית מהקו האדום, וניצחון בקרב נוסף במערכה על הפיכת ישראל לעוד מדינה איסלאמית. המהלכים שנקטה בהם ישראל ואשר הוסיפו לנו דימוי של חולשה מתחילים בהבלגות על מתקפות טרור על אזרחי ישראל, הנסיגה מעזה ויריחו במעמד חתימת
הסכם אוסלו, הנסיגה מדרום לבנון, שחרור אסירים, תוכנית ההינתקות, והמשך ירי הקסאמים על שדרות. כך גם תגובתנו על חטיפת החיילים ומלחמת הביש מול החיזבאללה, כמו האיסור על יהודים להיכנס להר-הבית, וכלה בדברים קטנים ושוליים ביחס למהלכים המדיניים כמו הבנייה הבלתי חוקית, ההבלגה על הצהרות ופעילויות של התנועה האיסלאמית וח"כים ערבים שככל שמבליגים יותר, הופכים לקיצוניים עוד יותר עד כדי תמיכה וסיוע לארגוני טרור התוקפים את ישראל.
פגיעה בציבור היעדר טיפול נאות בחציית הקווים האדומים שנעשים על-ידי חלק מהאוכלוסייה הערבית בישראל ומנהיגיה, מאותת על פרצה שבמשך שנות קיום המדינה הלכה והתרחבה עד שהגענו למצב מולו אנו מתמודדים כיום. היה צורך לטפל ביד מברזל בכל חריגה ובכל חציית קו אדום ועדיין לא חלף הזמן, אם כי לאחר שנות סלחנות, העמידה על דקדוקי החוק תיראה כפגיעה בציבור שהתרגל לסלחנות, או כפי שהוגדר בשם המגונה סטאטוס קוו או שקט תעשייתי, ולמרות זאת אין ישראל יכולה להרשות לעצמה חריגות אלה מהנורמה המחייבת כל אזרח במדינה דמוקראטית ברחבי תבל. לא רק בישראל יש מיעוט אתני כזה או אחר, לא רק בישראל המיעוט האתני מהווה מיעוט בתפקידי מפתח או בכל תחום אחר, אך רק בישראל המיעוט האתני כופר בעצם קיומה של המדינה, כופר בדגל ובהמנון מבלי שיבוא על עונשו. רק בישראל המיעוט האתני הזה מונע מהרוב להיכנס לשטח כלשהו הנמצא בתחומי ריבונותה של אותה מדינה, וכאשר מציגים כניסת יהודים להר-הבית כטמאה בעצם הם כופרים בקדושת הבית, ובכל אחת מהדתות שמאמינות באל אחד. יש חובה לאפשר כניסת מתפללים מדתות אחרות על-מנת לקיים את מצוות התפילה בבית האלוקים ולא ברחובות הטמאים. אך ראאד סלאח אימץ לעצמו בעלות על הר-הבית, כי הוא גילה את המטמון שנמצא באמירת "אל-אקצה בסכנה", ואכן כך. התרומות שמקבלת התנועה מגורמים איסלאמיים בעולם הערבי והמערבי, עולים על תקציביהם של כל הרשויות המקומיות במשולש, ולמרות שחלק נכבד מכספים אלה מוצאים את דרכם לארגוני הטרור הפלשתיני ולמשפחות המחבלים, זרועות החוק לא ידעו לחנטם ולהביא את ראשי התנועה האיסלאמית לדין.
סגירת שערי הר-הבית בפני יהודים והחלת החוק הפלשתיני על המבנה שהוקם על שרידי בית המקדש, החלו ממעמד החתימה על הסכמי אוסלו ומאז הלכו והתעצמו, ולא רק סגירת הר-הבית בפני יהודים ולא מוסלמים הם תופעות לוואי שליליות להסכם אוסלו, אלא היחס של חלק מערביי ישראל למדינת ישראל ופעילותם ההולכת וגוברת במטרה לפגוע בחוסנה ובביטחונה של מדינת ישראל.
