פוטין בעקבות היטלר

יותר מדי נקודות בהתנהלותה של רוסיה סביב המשבר באוקראינה מזכירות את זו של גרמניה הנאצית. ומה שעוד יותר חמור: יותר מדי נקודות בהתנהלותו של העולם החופשי, ובמיוחד בזו של ארה"ב, מזכירות את מדיניות הפייסנות של שנות ה-30. התירוץ של ולדימיר פוטין להתערבות בנעשה באוקראינה היא "הגנה על אזרחים ממוצא רוסי". זה בדיוק היה התירוץ החביב על אדולף היטלר כאשר התערב בצ'כוסלובקיה ולאחר מכן כבש אותה, וכאשר ניסה להתערב בפולין ולאחר מכן כבש אותה. בשני המקרים טען היטלר, כי בני המיעוט הגרמני במדינות אלו נרדפים בשל מוצאם וכי מוטלת עליו החובה להגן עליהם. פוטין קיבל אישור פה אחד מה"דומה" (הבית התחתון של הפרלמנט) להפעיל כוח באוקראינה. גם היטלר נהנה מ"אישורים" פה אחד של הרייכסטאג, אם בכלל טרח לכנס אותו. כלומר: בשני המקרים מדובר בדיקטטורים, שלכאורה נבחרו בבחירות חופשיות, ושאיש אינו מעז לצאת נגדם כאשר הם פועלים בצורה כוחנית, בריונית ופושעת. פוטין מפעיל כוחות רוסיים או פרו-רוסיים המשתלטים על נקודות מפתח בחצי-האי קרים. גם להיטלר היה גיס חמישי במדינות בהן התערב: תחילה באוסטריה ולאחר מכן בצ'כוסלובקיה. ראש הממשלה הפרו-רוסי של חצי-האי ביקש עזרה רוסית - בדיוק כשם שהיטלר כפה על ממשלת אוסטריה "לבקש" סיפוח לגרמניה. ומה עושה העולם הדמוקרטי? מדבר. יש מחאות ויש שיחות טלפון ויש כינוסי חרום - ותו לא. חסר רק שמישהו בלונדון ידבר על כך שלא צריך להסתבך במלחמה "בגלל ארצות רחוקות שאיננו יודעים עליהן דבר", כפי שאמר נוויל צ'מברליין על צ'כוסלובקיה. ברק אובמה אמר שהוא "מודאג מאוד" מתזוזת הכוחות הרוסיים והזהיר: "יהיה מחיר לפלישה רוסית לאוקראינה"; כנראה אותו מחיר שהיה לשימוש של באשר אסד בנשק כימי. בוושינגטון מדברים, באופן לא-רשמי, על הימנעות מהרחבת הסחר עם רוסיה ועל החרמת מפגש הג'י-8 בסוצ'י. תרשו לי לנחש שלפוטין זה לא מזיז את קצה האצבע. פרנקלין דלאנו רוזוולט התייצב נגד היטלר; אובמה אינו מסוגל להתייצב נגד פוטין. מי שהפך את ארה"ב למעצמה מדרג ב' והודיע על צמצום צבאה למימדים של ערב מלחמת העולם השנייה, רואה כיצד רוסיה חוזרת להיות מעצמת-על העושה ככל העולה על רוחה. כי אין דבר שמעודד בריונים יותר מאשר הפגנת חולשה, ואין מישהו בעולם המפגין חולשה בצורה יותר משכנעת מאשר ברק אובמה.