משענת קנה רצוץ וצער בעלי חיים

א. חדל-אישים כמו אצלנו, מנסים עכשיו הפטפטן הבלתי-נלאה מהבית הלבן ועוזריו האנטישמיים להבריח את האורוות אחרי שכל הסוסים ברחו. כלומר - לתקן את המעוות באוקראינה לאחר שוולדימיר פוטין עשה ממנו ומממשל הפטפטת שלו חוכא ואטלולא בראש-חוצות. וכרגיל, ינסה אובמה לשלם במטבע ישראלי על כל טעויותיו בחמש השנים מאז שגה הציבור האמריקני, והביאו לבית הלבן. מצחיק וגם מפחיד לראות את השלומיאליות, המאפיינת את תגובות ממשל אובמה. הצטרפה אליה הקנצלית אנגלה מרקל מגרמניה - אישה די חכמה, כרגיל. מרקל טענה בשיחה עם אובמה, שפוטין אינו בקשר עם המציאות, ו"נמצא בעולם אחר". אני מסכים לחלוטין עם דבריה, אלא שמסקנתי אחרת: אובמה, מרקל ועמיתיהם נמצאים בעולם דמיוני, שבראו לעצמם. גם אם ישוו את פוטין ואת מקרה אוקראינה להיטלר ולסיפוח חבל הסודטים - העובדה ברורה: הדברים התממשו - אז כעתה - בגלל שמישהו חושב (ובצדק!), שמולו עומדים גלמים.

ב. משענת קנה קצוץ

אפרים קישון היה אחד הכותבים החשובים ביותר בעשורים הראשונים למדינה. כיוון שלא הלם את הדעות המקובלות אז וכיוון שלעג לממסד הסוציאליסטי, שניסה להחריב את המדינה באִבה ולהרוס את מעט כלכלתה - הוא הוחרם על-ידי הממסד, הודר, והישגיו הגדולים לא הוערכו. כל מיני זרזירי-מתניים, ששרבטו רשימות קנייה, חשבונות מכולת ואף פחות מזה, זכו לפרס ישראל לספרות, לתהילה ולרחובות על שמם, כי התקרנפו. וחלקו של קישון לא היה עִמם. אחרי הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, אם איני טועה (אני מצטט מזכרוני הדלוח), כתב קישון, שיש לו חלום בלהות: הוא הולך ברקיע, בשדירת המדינות שהפקירה ארצות-הברית. יש שם צומת צ'כוסלובקיה, 1948, הונגריה 1956, פולין 1957... קישון כתב, שהתעורר בבהלה כדי שלא יגיע חס וחלילה לצומת, שכתוב עליו, ישראל... אחרי ויטנאם, קמבודיה, לאוס ועוד כמה שמות מבישים - אפשר להוסיף את מצרים של מובראק, את עירק ועכשיו גם את אוקראינה. למרות שיש בקרבנו די הרבה שוטים (עיין בערך ציפישטות לבני-שפיצר, שאינה לבדה), ששמים את יהבם באוויל מהבית הלבן, ראוי לזכור, כי אובמה הפך את ארצות-הברית ממשענת קנה רצוץ למשענת קנה קצוץ.

ג. פרס קנובל

אחרי שאובמה זכה בפרס נובל לשלום על ממש לא-כלום - והוא לא היחיד במקצה הזה - הייתי בטוח, שאין לפרס העלוב לאן להתדרדר, והתבדיתי: לפני המשבר באוקראינה נמצא ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, בין המועמדים לפרס נובל לשלום לשנת 2014 - דיווח גייר לונדסטד, ראש מכון נובל הנורווגי.

ד. צער בעלי-חיים

מדענים באירופה דואגים, שייוותרו גרעינים על עשבים שוטים בשדות, כדי שלציפורים יהיה מזון, ומגבילים את הדברת עשבי-הבר - על חשבון החקלאים. באירופה אין דאגות, ומרוב שעמום הם ממציאים כל מיני רעיונות עיוועים, ומפתחים אותם. כנראה, זה מאפשר לאירופאים להתעלם מהפלישה המוסלמית, שהופכת בהדרגה את היבשת לחליפות מוסלמית - גם כן מרוב יפי-נפש. אירופה, שנחשבת לשוק חשוב לייצוא החקלאי הישראלי, מגבילה את השימוש בחומרי הדברה בחקלאות. לפני כמה שנים ביטלה את הרישוי של כל חומרי ההדברה, והדבר חייב לרשות מחדש את חומרי ההדברה. כשלושה רבעים מהם לא הוגשו לרישוי מחודש (תהליך יקר מאוד), או לא עברו את הבחינה. לדברי פרופ' ברוך רובין מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות (שהרצה על כך בכנס בנווה-יער), עומדים החקלאים האירופאיים - וגם מי שמייצאים לאירופה - בפני שוקת שבורה בהדברת מזיקים ועשבים שוטים. באותה הרוח, עומדת עיריית ברצלונה לפרסם תקנות לשפר את היחס כלפי בעלי-חיים, ולשמור על ביטחונם. כמו החקלאים בעניינם, לא כולם מאושרים מהחקיקה החדשה. חלק מהבעלים של חיות מחמד טוענים כי המדובר בהכרזת מלחמה עליהם. אחרים טענו, שהתקנות החדשות נועדו רק להעשיר את קופת העירייה. לדעתי, יש כמה תקנות נחוצות (בעיקר - אצלנו) כמו - חיוב בעלי כלבים להחזיקם ברצועה כל הזמן. הקנס על טיול ללא רצועה ועל אי-איסוף גללי כלבים: 1,500 אירו. בנוסף, יתירו התקנות לכלבים לנסוע ברכבת התחתית, למעט בשעות שיא התנועה. כמו-כן, יקבעו מגבלות לגבי השארת חיית מחמד לבד. "בעלי כלבים, למשל, יוכלו להשאיר את חיות המחמד שלהם למשך 12 שעות לכל היותר, בעוד המגבלה על בעלי חתולים תעמוד על שלושה ימים". נשמות טובות ממש.

ה. נא להכיר: הנַפחים מכנען

"מהפכת הנחושת" עומדת ביסוד הערכים ותפיסת העולם הישראלית ותרבויות רבות המוכרות לנו כיום - טוען ד"ר נסים אמזלג, חוקר רב-תחומי ומחבר הספר, "מהפכת הנחושת - הנפחים מכנען וראשית התרבות". ד"ר אמזלג ירצה על הנושא בקורס בן שמונה מפגשים דו-שבועיים. כל מפגש יימשך כשעה וחצי, ויתקיים בכפר-סבא. לפרטים: מיכל 050-3724303.

ו. פחות שמנים מאוד

רשויות הבריאות בארצות-הברית מחייכות לרגע לנוכח ממצא מפתיע - ירידה של 43 אחוזים נרשמה בעשור האחרון בהשמנת-יתר של ילדים בני שנתיים עד חמש שנים. השמנת-יתר (obesity) הנה מגפה, המכה באמריקנים ולא רק בהם, ומגדילה את סיכויי התחלואה בסרטן, במחלות לב ובאירועים מוחיים. זו הירידה הראשונה, שנרשמה בשיעורי השמנת-היתר של ילדים. כתוצאה ממאמץ קשה של רשויות הבריאות לחינוך מחדש של האמריקנים בכל הקשור לתזונתם ולהרגלי חייהם.