לנקות את "משטרת המחשבות"

עומדים לסגור את רשות השידור ולפתוח אותה מחדש - רזה, נקייה, מטוהרת. אין מחלוקת שהארגון הזה מנופח, בלתי יעיל ובזבזני, ועל כן מדברים על כ-1,000 מפוטרים. אולם הטענות אינן בתחום המנהלי בלבד. עושי התקשורת קובלים גם, שפוליטיקאים משפיעים על התוכן והמגמה של השידורים. "בלי השפעות פוליטיות", התבטאה אילה חסון מן הערוץ הראשון בראיון עם ראש הממשלה ואילנה דיין, באסיפת מחאה של ה'ברנז'ה', דיברה על "מקארטיזם" ברשות השידור. המונח הזה מסמל ציד מכשפות נגד שדרנים שמאלנים והתערבות השלטון כדי להכתיב לתקשורת תכנים ימניים. על זה אומרים בעברית מנומסת "הפוסל - במומו פוסל", בלשון העם - "הקוזאק הנגזל": שודד, אונס ורוצח - וגם צועק "תיפסו את הגנב". והערבים אומרים: "הרביץ לי ובכה, הלך ממני והתלונן"... לפני שנים שלחתי מאות מכתבי תלונה נגד רשות השידור על מגמתיות, סילוף ועיקום של עובדות, הסתה ותעמולה - הכל ברוח השמאל, קידום חלוקת הארץ ומשנאה תהומית למתנחלים. התלונות לא הועילו, ומרוב תסכול הקמתי את "אגודת צרכני התקשורת" שהפיקה את הסטיקר "העם נגד תקשורת עוינת". מאז, "תקשורת עוינת" הוא ביטוי שבשגרה, והכל יודעים שלא לשמאל התקשורת הזאת עוינת. היא שימשה ומשמשת להטיה פוליטית של דעת הקהל לטובת האג'נדה של "מחנה השלום". האגודה הוציאה חוברת ומתוכה אביא כמה ציטוטים, להראות כמה מופרכת, ואפילו חצופה, הטענה שרשות השידור כביכול מושפעת פוליטית ע"י הימין. נקודת המוצא של החוברת היא "חוק רשות השידור, תשכ"ה", בו נאמר בסעיף 4 (אני מצטט): "הרשות תבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות בציבור, ותשודר אינפורמציה מהימנה". החוברת הזאת הופצה לפני למעלה מ-30 שנים והייתה יכולה להיכתב היום. דבר לא השתנה.

הנה כמה מובאות:

"רשימה שחורה - רשימה לבנה"(ציטוט) - "קיימת 'רשימה שחורה' של אנשי מקצוע - סופרים ומשוררים, מזרחנים, פרשנים פוליטיים, עיתונאים.. - המוחרמים בכלי התקשורת הממלכתיים הן כעורכי תוכניות, הן כמגישים, ואף כאורחים ומשתתפים. כנגד זה קיימת "רשימה לבנה" ובה בעלי המונופולין..." (יש) מועדון סגור של מזרחנים (ה)מעצבים את דעת הקהל בשאלות ישראל-ערב, לטוב ולרע. מרבית המאזינים והצופים אינם יודעים כי קיימים מזרחנים אחרים וייתכנו פתרונות אחרים, פרט ל-'פתרון' הפלשתיני. דוגמאות ל"זיהום הלשון" ע"י השידור הציבורי: "קיצוניות" - רק בימין. קיצונים שמאלניים - אין! (ובהתאמה: "דעה מתונה" היא לעולם בזכות וויתורים ונסיגות, גם אם התוצאה היא קטסטרופלית קיצונית). "התקדמות" ו"פתיחות" - ייתכנו רק במחנה השלום, 'פריצת דרך' היא תמיד לטובת הצד הערבי ו-'אופטימי' הוא מי שמתנבא לוויתורים ישראלים. השימוש ב-"גדה מערבית" נאסר ע"י בג"ץ, אך השדרים מצפצפים. "שאלות משמאל". החובה המקצועית דורשת להציג לאיש ימין שאלות משמאל, אבל גם להפך! והנה, עד היום הזה, בשידור הכביכול-ציבורי גם למרואיין מן השמאל מציגים שאלות - רק משמאל. זיהום הלשון בשידור הציבורי נמשך. לטרוריסט הם קוראים "פעיל" ('פעיל חמאס', למשל); ירידה מן הארץ היא 'הגירה'; 'אדמה' או 'מולדת' הן 'שטחים', מושג גאומטרי חסר מטען רגשי - אורך כפול רוחב, ובמקום 'גאולת אדמות', אמור: 'גזל קרקעות'. השידור הציבורי מחק את ארץ ישראל מן המילון והחליפו ב-'מדינת ישראל'. אבל מדינה היא מסגרת משפטית, גג של ריבונות מעל לישות ממשית והיא הארץ - ארץ ישראל. באנגלית אומרים COUNTRY. ה'קנטרי' הוא יפה, לא ה-'סטייט'. מזג אוויר הוא בארץ, לא במדינה. גם בצרפתית יאמרו PAYS, לא ETAT, ובגרמנית - LAND, לא S TAAT. המסע התקשורתי להרחיק אותנו מארץ ישראל הגיע עד כדי כך, שבאזכרה באמריקה לאסטרונאוטים וביניהם אילן רמון, דבריו של הנשיא בוש, כי מן החללית ראו את ארץ ישראל - "the Land of Israel", כך בפירוש, המלים האלה שונו בכתובית למטה ל - "מ ד י נ ת ישראל". ושימו לב לליהוק הפאנלים. רוב המתווכחים המוזמנים הם מן השמאל, שמאל מתווכח עם שמאל. וטרם ראינו מאז הקמת המדינה - 66 שנים! - תוכנית סאטירית שבה מתבדח הימין על השמאל, עיין ערך הרחקת 'לאטמה'. וכפי שבתקשורת הציבורית לא יאמרו על ניצחון שלנו שהוא ניצחון, כך אין שם ערבים אויבים. מה כן? 'פרטנרים', מקסימום - 'הצד השני'. וכשאויב ושונא כמו מחמוד דרוויש מת, ישדרו ש"הלך לעולמו" ואח"כ "הובא למנוחות". אנחנו לפני פורים. פלא, שעוד לא אמרו "המן, ז"ל". ואיך מעלימים את הגאוגרפיה היהודית החדשה ביו"ש? אם זרקו אבנים ע"י עופרה, יודיעו שזה קרה "צפונית לרמאללה" ובמקום תקוע שביהודה יאמרו - "דרומית לבית לחם". שברשות השידור יתלוננו על כפייה כביכול מצד הימין, טענה מעין זאת אפילו העיתון 'פראוודה'('אמת', ברוסית), שפרט לתאריך כל מה שהיה כתוב בו היה שקר, לא היה מעז לטעון. מקרתיזם, הם אומרים? אולי יותר נכון - סטליניזם?" אבל סטאלין אפילו לא ניסה לשווק את מכונת התעמולה הדיקטטורית שלו כתכלית הדמוקרטיה. שיא כזה של ציניות הוא היה יכול ללמוד רק אצלנו. כן, צריך לפרק את רשות השידור, אולם ללא ביעור חמץ וללא ניקוי אורוות מזבל שלטון היחיד של 'משטרת המחשבות' השמאלנית - לא עשינו כלום.