שר הביטחון והשר להגנת העורף מתקוטטים ביניהם, אלוף פיקוד העורף מתערב גם הוא במריבה, סביר מאוד שאם בזאת עסוקים בכירי האחראים על הגנת העורף, אזי העורף שלנו מופקר.
בהקשר זה כדאי להזכיר את דבריו של הפרופסור יצחק אדיג'אס מומחה מוביל לתורות הניהול הבולטות בעולם העסקי שקובע כי "כסף אפשר תמיד להשיג בשוק טוב, אם יש טכנולוגיה טובה, אבל האנרגיה של המנהלים היא משאב מוגבל אם האנרגיה הזו מתבזבזת על 'מלחמות יהודים' בתוך הארגון, על פוליטיקה פנימית, על חוסר אמון הדדי וחוסר כבוד הדדי, לא נותרת אנרגיה מספקת לתפקד ולהילחם נגד המתחרים".
גם אם פיקוד העורף יהיה מצויד במילה האחרונה של הטכנולוגיה, וגם אם יהיו תקציבים בלתי מוגבלים הרי שהמשך מלחמת היהודים בצמרת של הגנת העורף, היא רעה, מסוכנת, ובלתי נסלח - כי אצלנו ה"מתחרים" הם גם "מתחרעים" לא רק שמסכנים לנו את הפרנסה, אלא שואפים גם לחסל אותנו, פשוטו כמשמעו לחסל אותנו.
לדוגמה, יש כעת הזדמנות פז להוסיף להגנת העורף עשרות אלפי ידיים, בני ישיבה בשרות אזרחי/צבאי משולב, בבחירות הבטיחו לנו שתוקם מנהלת לשרות האזרחי, אשר ודאי הייתה מנצלת באופן ראוי כחיילים או כאזרחים או במשולב עשרות אלפי אנשים מוכשרים ומסורים במסגרות שכונתיות ועירוניות של הצלה וחילוץ, אבל אין כעת ככל הנראה עם מי לדבר, האלוף עסוק במריבות עם השר להגנת העורף, השר להגנת העורף עסוק במריבות עם שר הביטחון, מלחמת חרמה של... י' בי'.
במצב עקום וחולני שכזה לא תהה זאת טעות לומר שבכירי האחראים לשלומו ביטחונו של העורף, מפנים עורף לעורף.
