X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
ערן כהן   |  צהר
צהר לפרשה

הבדלה

התורה אוסרת עלינו מאכלות מסוימים לא משום שאינם טעימים או משום שהם מזיקים, אלא משום שמותר האדם מן הבהמה הוא היכולת להבדיל בין המותר לאסור. ולא רק במה שנכנס לפה, אלא גם במה שנכנס לכיס, וגם במה שיוצא מהפה
▪  ▪  ▪
מערכת חינוכית-ערכית [צילום: פלאש 90]

בסוף פרשת שמיני, מפרטת התורה את רשימת החיות, העופות והדגה המותרים והאסורים באכילה. מדגישה התורה כי איסורי האכילה נועדים "להבדיל בין הטמא ובין הטהור, ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תיאכל".
במילים אלו באה התורה להסביר לנו את היסוד של האסור והמותר: החינוך ״להבדיל״, להבחין, לבדוק. מול החינוך המתירני המורה שהכל מותר, מציבה התורה רף התנהגותי: לפני כל עשייה, אכילה, אמירה, עצור לרגע ותפעיל את שיקול הדעת, בדוק, הבדל, הבחן! האמנם המאכל שאני עומד להכניס לפי כשר לאכילה? האם המעשה שאני חפץ לעשות ראוי שייעשה? האם המילה שאני רוצה לבטא כרגע רצוי שתיאמר?
חז"ל [ירושלמי, ברכות ה', ב'] מגדירים דעה כיכולת להבדיל: ״אם אין דעה - הבדלה מנין?", שאלו-קבעו חכמינו. אלן מת'יסון טיורינג היה מתמטיקאי בריטי, ממניחי היסודות למדעי המחשב, אשר הטביע לפני יותר מ-80 שנה מושג שאין עליו עוררין בתחום מדעי המחשב - "מבחן טיורינג". לפיו, לתבונה האנושית - בשונה מהמכונה המשוכללת ביותר בעולם - יש יכולת להבחין ולהבדיל בין תחומים מסוימים. עד ימינו אלו, לא הומצא מחשב המסוגל לעבור את "מבחן טיורינג".
לא סייגים ואיסורים ניצבים לפנינו. "וכי אכפת לו, לקב"ה, אם שוחט האדם מן הצוואר או מן העורף?". זוהי מערכת חינוכית-ערכית הנוגעת בכל פרט מחיינו, הבאה להחדיר בנו ולנו את החובה להתבונן, להבחין, להבדיל, לתחום תחומים, להציב גבולות.
כלים אלו אמורים להשפיע עלינו לא רק בתחום הדתי-האמוני. מטרתם להטמיע באדם את הידיעה, כי מותרו מן הבהמה הוא בהפעלת שכלו, מחשבתו, בשיפוטו, בהבדלתו ובהיבדלותו מן האסור. אכן, רכוש הזולת אינו רכושי ועליי להיבדל ממנו. אשת חברי אסורה עלי. מאכל מסוים לא יבוא אל פי, לא משום שאינו טעים, אלא מכיוון שהתורה אסרה אותו עלי.
היכולת להבדיל אינה אפוא רק בין המותר והאסור באכילה. כשם שלא כל דבר מותר להכניס לפה, כך לא כל דבר מותר להכניס לכיס. לארנק, לחשבון הבנק. האדם החושב, המבדיל, ישאל את עצמו האם העסקה הגונה מוסרית, האם נוהג אני ביושר עם חברי/עובדי, האם ליבי ברשותי או חלילה אני ברשות ליבי.
השימוש המבוקר והמפוקח בדעת ובידע, ההימנעות מאכילת מאכלות אסורות ומדיבור אסור (לשון הרע, רכילות) מרוממים את האדם לדחות סיפוקים תוך הקניית היכולת להבדיל, השאיפה להבחין, הרצון לחדד גבולות. הימנעות זו חורגת מהמימד ההלכתי ומשליכה לכל תחום בחיים. הידיעה שלא כל דבר נכנס לפה ולא כל דבר יוצא מהפה, שליטה עצמית במה שעומד על הלשון, מתמצות לכדי מילה אחת: הבדלה!

המאמר מובא באדיבות ארגון צהר.
הכותב הוא סמנכ"ל ארגון רבני צהר.
תאריך:  20/03/2014   |   עודכן:  20/03/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות צהר לפרשה
הרב זאב קרוב
המצה מסמלת את הענווה ולכן רק היא יכולה לעלות לקורבן - כפי שאנו קוראים בפרשת השבוע. הענווה היא גם מרכיב חיוני בשמחת אמת, כולל בפורים אותו נחגוג במוצאי שבת
הרב בועז גנוט
דווקא משה רבינו, שלא תרם דבר למלאכת המשכן, זוכה לכך שהקב"ה ידבר איתו - משום שמשה בוחן את המתנות בפרספקטיבה של המקבל ולא של הנותן
הרב יובל שרלו
הצורה בה נבחרו בצלאל ואהליאב לבנות את המשכן מהווה דוגמה מצוינת לבחור על-פי כישורים ולא על-פי קשרים, על-פי טובת הפרויקט והאינטרס החברתי ולא על-פי קירבה משפחתית
הרב זאב קרוב
פרשת "כי תשא" שבמרכזה חטא העגל מפסיקה בין הפרשות המצוות על הקמת המשכן לבין הפרשות המתארות את הקמתו - כדי ללמדנו, שהעיקר בעשייה הוא הכוונה ושאין קבלת עול מלכות שמיים ללא קבלת עול מצוות
הרב יובל שרלו
מבנה המשכן מלמד, כי לא המעשים החיצוניים - דהיינו הקורבנות - הם העיקר, אלא האמונה הבאה לידי ביטוי בתורה הנמצאת בקודש הקודשים. זהו גם המבנה של התורה וזוהי הדרך בה היא מדריכה אותנו
רשימות נוספות
גואה זה כאן  /  הרב רפי פוירשטיין
חזנות ברדיו  /  הרב שי פירון
סע לאט  /  הרב יובל שרלו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il