לכאורה משה כבר אמר כי בני אהרן מכובדים יותר ממנו ומאהרן, כי הם נִקְדְּשׁוּ לה'. אלא שגדולי המפרשים, אינם מסתפקים בדברי משה. ושואלים מה חטאם של בני אהרן שימותו מיתה משונה זו, זה ה
כבוד שרחש להם הקב"ה?.
יש כפי הנראה חטא שהצדיק מיתה זו, כי אלוהים שופט צדק ומשפט שנאמר: "צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ". (תהלים פט) ורבותנו נסו למצוא את התשובה מגוף הפסוק: אשר לא צוה (ה) אתם (י/א) אלא שהמשמעות איננה מפני: שאסר עליהם להכניס אש זרה למשכן ומה שלא נאסר מותר? קושיה שבתחום החוק האזרחי שלפיו: כל אשר לא נאסר במפורש הריהו מותר. ואם דבר לא נאסר הרי הענישה עליו איננה תואמת לכלל המשפטי שימיו כימות עולם: "אין עונשים אלא אם כן מזהירים תחילה".
מכאן המפרשים נוטים למצוא סיבה למות בני אהרן מן הכתוב בתורה עצמה שם נאמר: "יין ושכר אל תֶּשְׁתְּ אתה ובניך אתך בְּבֹאֲכֶם אל אהל מועד ולא תמותו, חקת עולם לדורותיכם. (ויקרא י ח).
רש"י אומר כי מתו כי הם היו בגילופין. לכן מן הנאמר נשמע כי היו בני אהרן בגילופין. כך למעשה קרה למשה, גמל טוב לעמו וזכה יחס של כפיות טובה ולטרוניה. גם אהרן שנודע כרודף שלום, ועושה טוב, מנת חלקו לא הייתה כמידת נאמנותו ומסירותו לעמו ולאלוהיו, לגביו נכון לומר צדיק ורע רשע וטוב לו. ואף על-פי כן נהגו מנהיגים אלה לדבוק בטוב ולחזק את האמונה בעם למען ייטב לו.
יֹשֶׁר וְנִקְיוֹן כַּפַּיִם מִצְוָה מִן הַשָּׁמִַים
עֲשֶׂה טוֹב וּשְׁלַח אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הַמַּיִם
יִמְצָאֶנּוּ הַזָּקוּק לוֹ יַגִּיעַ עֲדָיו וְיִטְּלֶנּוּ
וְעוֹשֶׂה הַטּוֹב בִּרְבוֹת הַיָּמִים יִמְצָאֶנּוּ
בּרַם הָעוֹשֶׂה טוֹב לָרָשַׁע שֶׁיְּצַפֶּה לָרַע
כִּי לְעוֹלָם הָרָשַׁע לִגְמוֹל טוֹב לֹא יֵדַע
אֶלָּא שֶׁעֲשִׂיַּת טוֹבָה לַזֻּלַּת זוֹ חוֹבָה
אַף וְיִתָּכֵן שֶׁתִּזְכֶּה לְרָעָה תַּחַת טוֹבָה
יִתָּכֵן בְּכַךְ הָרָשַׁע יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה
