בשתי פרשות פליליות שהובילה את חשיפתן, מצאה עצמה הדס שטייף מובכת - הסיפור שלא היה במודיעין עילית, שהתברר כי המפקחת על הגנים שדיווחה על המקרה הודתה שבדתה את המקרה בשל מצבה הנפשי הקשה. עיתונאית דרמטית ורמאית.
אותה הדס שטייף פרסמה יחד עם תא העיתונאיות עוד דיווח דרמטי לפיו איש התקשורת
עמנואל רוזן, חשוד במעשי תקיפה חמורים. הוא נחקר, הושהה מתפקידו, וההמלצה: לסגור את התיק נגד העיתונאי עמנואל רוזן.
הגיע הזמן שתרגישו מה הוא תא אמתי, בתא ההוא יהיה לכן זמן לחשבון נפש, כיצד ייסרתם נפשות של אחרים, מבלי להניד עפעף, המקבל פקודה מהמוח. בפרשיה החדשה, שוב, המדינה סוערת, התקשורת חוגגת, עשרות פרשנים, יועצים משפטיים, "נדבקו" לכל מיקרופון (מה זה, מדבק?), בעקבות דיווח לפיו ישנה פרשיה חדשה בה שורבב שמו של השר
סילבן שלום. אף אחד מהמראיינים לא טרח לשאול את השאלה לגבי אמינותה המפוקפקת של אותה עיתונאית (היא חלק מהברנז'ה). במיוחד לאור פרסום תוצאות שתי בדיקות הפוליגרף של המתלוננת - שתיים מתוך שלוש תשובות העידו כי המתלוננת אינה דוברת אמת. ובתוכנית, אמש, עם נסים משעל העיתונאית אף הודתה כי מטרת המתלוננת היא לעשות הכול כדי למנוע מהשר סילבן שלום מלהתמודד על משרת הנשיא. ובכל זאת החגיגה התקשורתית בעיצומה.
היועץ המשפטי לממשלה מר
יהודה וינשטיין הורה למשטרת ישראל לחקור את המקרה על-אף שברור להדיוטות כי חוק ההתיישנות חל על תלונה זו. למשטרה אין אפשרות להגיע לחקר האמת על אירוע, לכאורה, שהתרחש לפני 15 שנה. אחד השיקולים שינחו את המשטרה הוא: אולי חשיפת האירוע תאיץ נשים נוספות להתלונן נגד השר, ואז יהיה ניתן לטעון כי האירוע מעיד על דפוס התנהגות. לאור מצבה העגום של משטרת ישראל בדעת הקהל אני מסופק אם שיקוליה של המשטרה לא יהיו ממניעים זרים. ואולי לאחד מקציניה יהיה בוודאי מניע כדי לדרבן נשים נוספות להגיש תלונה, "כדי להגיע לחקר האמת". והרי זו מטרתנו בחברה דמוקרטית ובריאה. להגיע לחקר האמת? מזכיר לי את קהיליית אנשי המדע הבינלאומית החוקרת בימים אלה את המאיץ למפץ הגדול שהתחולל לפני 14 מיליארד שנים.
