השבוע, מאחר ששר החוץ האמריקני נעדר מן הארץ לרגל המשברים האחרים בעולם, מתכנסת ממשלת ישראל לטפל במשבר הטוב מכולם - משבר הדיור.
בעוד שבעולם המערבי כולו הופיע משבר דיור שהתבטא בירידת ערך חדה של נדל"ן, הרי שבישראל הפציע משבר הפוך, של עליית ערך הנדל"ן לשיאים שלא ייאמנו. לא עלייה קצרת מועד, איזו סטייה קצרה על תרשים המעקב, אלא עלייה רצופה וממושכת שסופה, על-פי ממשלת ישראל, יבוא רק כשהממשלה תדפיס די כסף, או תוותר על מספיק הכנסות (שזה היינו הך) כדי להתערב בשוק. בדיוק כפי שהיא עושה בשוק מטבע החוץ, שם מדפיס בנק ישראל מיליארדי שקלים בשנה כדי להשאיר את שער הדולר מעל 3.5 שקל לדולר. כך שר השיכון מקווה, ואף מצהיר, כי המחירים ייבלמו בשנת העבודה הנוכחית, עד חנוכה הבא עלינו לטובה, ואף יירדו בשיעור של 15 אחוזים עד חנוכה שלאחריו. התערבות ממשלתית בשוק, הוצאת כסף מן הכיס והנחתו על השולחן, היא שתביא להוזלת הדיור.
תמהני. לאחרונה כאשר התעניינתי בנושאים כלכליים (בכל זאת אני אב לארבעה ללא הסתמכות על הרווחה), הוספה חד-צדדית של כסף למערכת מוזילה רק את הכסף, מה שקרוי בלע"ז אינפלציה, התנפחות - תופעה כלכלית של מוכנות לשלם יותר עבור אותו מוצר. יתר על כן, לו נמצא אדון בוזגלו בשוק לרכישת דירה עבור בתו הבכירה, והוא שומע כי בעוד 18 חודש יוזלו המחירים בשיעור מדהים של 15 אחוזים, אדון בוזגלו ממתין, מחזיק את הכסף בהשקעות ובטוחות וממתין לירידת המחירים. אלא שבמהלך ההמתנה לירידת מחירים, עצם קיומו של מאגר כספי המיועד לרכישת נדל"ן יוצר לחץ אינפלציוני עצום, כזה שיתגבר על כל התערבות ממשלתית. יתר על כן, קבלן הבונה על קרקע מדינה ושומע כי באופן זה או אחר יחויב למכור את תוצרתו במחיר הנמוך ב-15 אחוזים ממחירה כיום, לא יזדרז להתחיל בנייה היום, אלא ימתין לראות לאן נושבת הרוח. כך ייווצר מחסור בדיור שיחשמל עוד את המתח האינפלציוני. אם כך, כיצד זהו המשבר הטוב?
הטוב מצוי בשורש הטוב מצוי בשורש. שורש המשבר נעוץ בתופעה המיוחדת לישראל - הדמוגרפיה. בעשרים השנה האחרונות חל מהפך דמוגרפי שבו מעמד הביניים הישראלי עובר ממגמה של דעיכה דמוגרפית למגמה של גאות דמוגרפית. המספרים ל-2013 מדברים בעד עצמם. למעלה מ-171 אלף תינוקות נולדו לאזרחות ישראלית. מתוכם 131 אלף יהודים, מספר אלפים של נספחי יהודים (דרוזים, נוצרים ועולים מחבר העמים) ו-34 אלף מוסלמים. מספר היהודים עלה באלפיים, מספר המוסלמים ירד באלפיים. זוהי המגמה מזה שני עשורים. 135 אלף משפחות התרחבו בשנה אחת, וחלקן הגדול זקוק לדיור או שיפור דיור. זהו הבסיס ללחץ הביקושים.
ועוד בשורש. מדינת ישראל שבין הקו הירוק לים, שבין ערביי הגליל לערביי הנגב לערביי המשולשים, הבונים ללא היתר איפה שמתחשק להם - היא פחות או יותר בגודל של הונג-קונג. בהונג-קונג חיים 7 מיליון בני אדם, במגדלים בני 40 קומות כל אחד, כמו מגדלי יו בתל אביב. על קרקע זו מצויים חלק גדול מן החקלאות, כמעט כל התעשיה, מרבית המתקנים הצבאיים, מרבית המתקנים הביטחוניים, מרבית המתקנים הממשלתיים. מה שיוצר היצע מצומצם ביותר של קרקעות לבנייה הוא חוסר רצון לעבור לפריפריה, הן בשל הקירבה לערבים (וזוהי למעשה הגדרת הפריפריה בישראל) והן ריכוז הכלכלה בהונג-קונג לחוף ים תיכון.
ועד בשורש. מספר היהודים העוזבים את הארץ אל הדשא הירוק שמעבר לים הולך ויורד. מספר העוזבים שחוזרים לארץ הולך ועולה. לא בזינוקים אלא כמגמה. מספר העולים ממדינות שעליהן משתלטת האנטישמיות המודרנית הולך ועולה, לא בזינוקים, אלא כמגמה. הדשא מעבר לים אינו כה ירוק. ההזדמנויות המקצועיות והעסקיות מעבר לים אינן מפצות על אובדן המשפחתיות וחברתיות של היות מדינת היהודים, והסביבה הלא-יהודית הולכת ומשתנה לרעה גם כלכלית וגם תרבותית. למעשה, חלק גדול מן הירוק שמעבר לים מעדיף להתמקם בישראל, אם כחברות אנרגיה, ואם כחברות טכנולוגיה עילית המשקיעות בהזנקים המקומיים ואם ברכישות של מוצרי ביטחון בכסף רב.
בנוכחות ביקושים הולכים וגדלים והיצע מצטמצם והולך, המחיר של המשאב הדרוש ביותר - קרקע לבנייה - רק ילך ויעלה. לא משנה מה תעשה המדינה, וכיצד תתקצב בנייה ודיור, כוחות השוק יתגברו על כל התערבות ממשלתית והמחירים יאמירו. ראייה לכך היא התערבותו של בנק ישראל בשער מטבע החוץ. זה מספר שנים שזרם הדולרים המגיע לישראל בצורה של השקעות בתעשיה, בטכנולוגיה ובנדל"ן הולך וגואה. בנוכחות שפעת דולרים שכזו, ערך הדולר הולך ודועך, דבר הפוגע בתקבולים של היצואנים. כדי להגן על היצואנים, קונה בנק ישראל מיליארדי דולרים בשנה, הרבה מעל ומעבר לסיוע הביטחוני האמריקני, ומפקיד את הדולרים בבנקים בריבית אפסית. ומה על שער הדולר? ממשיך לדעוך, למרות ההתערבות כבדת היד של בנק ישראל. כי המציאות שבה ישראל היא מעין מעצמה כלכלית וערך המטבע שלה עולה בהתאם - אי-אפשר להעלים.
והנה החדשות הטובות. הפתרון למשבר הדיור מצוי כמטחווי קשת מן הבעיה. פתיחת גב-ההר לבנייה לטובת מעמד-הביניים היא רק עניין של החלטה. עתה, משג'ון קרי נעדר מן הארץ למספר ימים, שבועות, חודשים ושנים לרגל המשברים האמיתיים שעל פני תבל, עתה משהליגה הערבית דחתה מכל וכל הכרה בזכות הקיום של המדינה היהודית בכל גבול שהוא, אפשר וצריך לפתור את משבר הדיור במקום שבו נמצא המשאב הדרוש: 15 אלף קמ"ר של גב ההר - מערד בדרום ועד גוש מעלות בצפון. נתחיל בהעברת המטכ"ל למבשרת אדומים.
לא רוצים? שלמו, והרבה, עבור קופסת סרדינים קטנה בקומה שלושים וחמש וחצי, הצופה אל פני עננת הזיהום של שפלת החוף.
