"לא תעשו עוול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט, 15).
"טחנות הצדק טוחנות לאט, אך בבטחה" (פתגם עממי).
"הצדק מר" (פתגם ערבי).
יום שחור ומעונן עם ממטרים פזורים.
ברוח זו, ניתן לתאר את ההרגשה שהייתה לרבים בציבור ששמעו את עיקרי הכרעת הדין של השופט
דוד רוזן.
הכרעת הדין - בעלת 700 עמודים, אחרי שנתיים של משפט אינטנסיבי, יעיל ומהיר יחסית לגודל התיק, ומספר הנאשמים על 9,500 עמודי פרוטוקול מקפל בתוכו, מערכת, לצערנו משומנת, של פעילות פלילית באמצעות "מאכרים", מתווכים למיניהם, מתן כספי שוחד, כדי לשמן, להשפיע ולהניע את גלגלי הביורוקרטיה לטובת המעוניינים, המשחדים, בעלי האינטרסים - בקיצור הון, כסף, שלטון ושחיתות מוסדית.
כאשר הביורוקרטיה שולטת - השחיתות חוגגת כלל זה נכון לא רק בישראל אלא גם בעולם הרחב, מקום שהביורוקרטיה יכולה לשגע את האזרח הישר. וכאשר הוא מחפש דרך להתגבר, לייעל ולקדם פרויקטים אישיים או ציבוריים ולא מצליח, הוא נעזר ב"מאכרים", מתווכים עם קשרים בצמרת ובמקומות הנכונים, ותמורת כספי שוחד מקשר, מחליק, מקדם את הפרויקטים לרווחתם של כל המעורבים, על חשבון הציבור ברוב המקרים.
קטעים ופנינים מתוך הכרעת הדין (כולל פרשנות חופשית):
1. עד המדינה דכנר - לא היה טיפש, לא היה הזוי ולא היה מפזר כספים בסכומים גדולים, ללא בקשה או צפי לתמורה הולמת. אין סיכוי שדכנר, יעביר סכום של 500,000 שקל ל
יוסי אולמרט, אחיו של ראש הממשלה, בלי לצפות לתמורה, בלי לספר לאולמרט ישירות ול
שולה זקן שתעביר לאולמרט, על התרומה הנדיבה שיש לה מטרה מובהקת.
2. דכנר קנה את שירותיו של אולמרט - נראה לי, שזאת האמירה הקשה והחמורה ביותר בכל הכרעת הדין, כאשר "מאכר" מסוגו של דכנר, יכול לקנות בכסף שחור, בכסף של נותני שוחד, את שירותיו של אדם שהגיע לתפקיד הרם של ראש ממשלה. ממש לא יאומן כי יסופר ובוודאי כי יכתב על-ידי שופט בישראל.
3. דכנר וטלנסקי - היו אנשי עסקים, שלא עשו כל פעולה בלי לצפות לתמורה.
4. למרות הניסיון של אולמרט לגמד את קשריו עם דכנר, לקרוא לו שקרן, קמצן, הזקן עם המקל, ובשלב מסוים אף אדם הזוי, על-ידי הסנגורים, השופט התרשם אחרת ואימץ חלק גדול מעדותו שהייתה מבוססת על ראיות חפציות, עדויות צולבות והתרשמות ישירה מעדותו, כולל תמונות מאירועים ציבוריים בהם אולמרט מחובק עם דכנר.
שבחים לפרקליטות ולאוכפי החוק כבר מזמן לא נתנו לעוקפי החוק, החל מהמשטרה, הפרקליטות, פרקליט המדינה היוצא עו"ד לדור, צוות התביעה במשפט ומעל כולם השופט המחוזי דוד רוזן, כל כך הרבה מחמאות ופרגון, לאחר תקופות של ביקורת קשה ונוקבת.
הפעם התעקשותם, נחישותם והופעתם המכובדת הקשה והמתישה השתלמה בגדול.
אסור לשכוח את אלה שהחלו לגלגל את הפרשה - העיתונאי
יואב יצחק, באתר האינטרנט News1 שהתריע והשמיע קול בנושא של אולמרט בפרשיות שונות, עליהן חטף ביקורת קשה, ועמותת אומץ, בראשות
אריה אבנרי.
לא לשכוח - את
מבקר המדינה הקודם השופט
מיכה לינדנשטראוס, שקיבל חומרים גולמיים בפרשיות, העביר אותם ליועץ המשפטי לממשלה הקודם
מני מזוז והתעקש שיחקרו אותם. גם אותו תקפו לא מעט במיוחד חסידי אולמרט, שציינו שלינדנשטראוס רודף את אולמרט באופן אישי וביקשו להציגו כאובססיבי לגבי האיש ותפקידו.
הכרעת הדין של השופט רוזן ובמיוחד הקביעות שבו לגבי ההתנהלות המוסדית, צריכה להיות אות אזהרה ואזעקה לכל אנשי הציבור בכל התפקידים, תוך איום ממשי של הרשעה בפלילים ומאסר ממשי. הכרעת הדין, עליה מתנוסס "דגל שחור" - כנגד השחיתות, מאכרים ונותני השוחד.
שולה זקן המזכירה הנאמנה ועושה דברו ושליחותו של אולמרט, כלומר: זרועו הארוכה נפגעה, נעלבה מכך שהשאירו אותה לבד במערכה והחליטה לערוק ברגע האחרון, כלומר: לבקש להפוך ל"עדת מדינה", בזמן פציעות כדי לקבל הקלה בעונש.
שולה זקן הורשעה בכל הסעיפים שהואשמה ובאופן רגיל הייתה צפויה למאסר ממשי ארוך.
האם עסקת הטיעון תציל אותה? השופט רוזן בהליך חריג הצהיר, שעל הפרקליטות להתכונן לשכנע אותו בצורה ברורה, שהעסקה הייתה כדאית ובמקומה, אחרת לא יקבל אותה.
בית המשפט העליון - יש לכבד עסקות טיעון - לגבי "עסקת הטיעון" של שולה זקן, רמז השופט רוזן שרק הוכחה ברמה גבוהה שהעסקה הייתה כדאית ומועילה לפרקליטות - תכובד. וזאת, לאור הנחיית העליון - לכבד "הסדרי טיעון".
המצב שנוצר לאחר הרשעתה: העדות החדשה + הראיות החדשות יכולות להיות בסיס לתיק חדש נגד אולמרט, כמו שיבוש הליכי חקירה, שזהו תיק שעומד בפני עצמו עם אישום נוסף חדש, שעליו הוא צריך להיחקר ואם יוחלט חיובית, יועמד לדין בפעם נוספת ונפרדת.
העונש הצפוי למורשעים ע"ס תקדימים קודמים ובמיוחד בפרשת וואנונו מרשות המיסים שהורשע בפרשייה קלה יותר וקיבל 6 שנות מאסר, מצבם של המורשעים לא נראה טוב. להערכתי, טווח הענישה יהיה בין 7-6-3 שנות מאסר בפועל.
אין ספק שרוב המורשעים בראשות אולמרט, יערערו לעליון, גם כדי למצות את ההליך וגם כדי להרוויח זמן, שפירושו לפחות בין שנה לשנתיים.
בית המשפט העליון בערעור לא שומע עדים, לא מקבל עדויות חדשות, לא יכול להתרשם מהעדים ועדותם, לכן הוא בודק את העובדות ואת המסקנות, ובודק אם המסקנות אליהן הגיע השופט, עומדות במבחן העובדות וההיגיון המשפטי. אם כן - הערעור נדחה, אם מתגלות סתירות, או אי-הסברים הגיוניים, יש מקום לזיכוי מלא או חלקי.
במקרה הספציפי- לא הייתי בונה מגדלים גבוהים ולא מהמר על זיכויים מהדהדים.
הרשעה ע"ס ראיות נסיבתיות מבוססת על ניתוח לוגי ואלימינציה. כלומר: לפעמים על השופט ללמוד "דבר מתוך דבר", בצורה הגיונית רציונלית ולהגיע למסקנה המתבקשת.
הרשעה ע"ס ראיות נסיבתיות - יכולה להיות גם בעבירה החמורה ביותר, כמו רצח, גם כשלא מוצאים גופה, או לא מוצאים את כלי הרצח. השופט לוקח את העובדות, ראיות, מצליב אותם ובונה לעצמו פאזל או פסיפס מכל הראיות והנסיבות ומרכיב את התמונה הסופית.
לסיכום: עגום ועצוב - המראה של ראש ממשלה לשעבר בדרך לכלא רימונים או לחבורה עם נשיא המדינה קצב, בטיול משותף בחצר עם אסירים מהשורה, הוא במידה רבה סוריאליסטי, אבל מאוד ריאלי.
