לבטל את אוסלו - עכשיו

הפנייה לאו"מ לקבל מעמד של מדינה-משקיפה הפרה את לב ליבו של הסכם אוסלו - את ההתחייבות "שלא ליזום ולא לנקוט כל צעד שישנה את הסטטוס של הגדה המערבית ורצועת עזה, כל עוד המו"מ על מצב הקבע תלוי ועומד". זה המשפט, שתמורתו עשתה ישראל את הצעד הגורלי של הבאת ערפאת, אבי הטרור המודרני וחבר מרצחיו (וביניהם "אבו-מאזן"), מגלות תוניס לארץ, על נשקם שרצח עד עתה למעלה מ-1500 ישראלים. נתניהו, שבכנסת נשא נאומים נלהבים נגד אוסלו, קיבל הזדמנות פז לבטל את ההסכם הממאיר הזה, מפני שהפרה יסודית מעניקה לצד המקיים אופציה להשתחרר ממנו. בהימנעותו מלממש זכות זאת, חתם נתניהו בעצם על אוסלו בשנית. תגובתו הסתכמה ב-'ישראבלוף': הקפיא כספים שנגבו בעבור הרש"פ והפשירם מיד, הבטיח לבנות את E1 ולא עשה דבר. עכשיו ביצעה רמאללה עוד 15 הפרות יסודיות של הסכם אוסלו, וגם על המעשה המכונן הזה נתניהו אינו עונה במעשה מכונן משלו. בכך הוא חותם על אוסלו בשלישית. וגם אם יבנה בתגובה 10,000 בתים בירושלים וביו"ש, עדיין יהיה כנותן תרופה למחלה הלא נכונה. מפני שעל שינוי סטאטוס התשובה ההולמת היחידה היא שינוי סטאטוס. מעשה-מדינה מצריך מעשה- מדינה שכנגד. למשל: הם הכריזו חד-צדדית על ריבונות פלשתינית - אנחנו מחילים את הדין, השיפוט והמנהל שלנו לפחות על אזור C שבו ההתנחלויות והדרכים אליהן, בקעת הירדן ומדבר יהודה. ללא תגובה ממין זה דומים אנחנו למשחק בדמקה שהפרטנר שלו עובר לפתע לשחק שח. אם יהיה טמבל וימשיך לשחק דמקה, בל יתפלא שיריבו ינצח במשחק המלכים. עריקאת, השחקן מטעם אש"ף, אמר זאת בפירוש: איננו יושבים כאן מולכם מטעם שטח כבוש, כי אם כמדינה ריבונות כבושה. אם על כך ישראל אינה משיבה מיד במעשה ריבונות משלה, זה הרגע שבו היא מפסידה את בירתה ואת מולדתה ההיסטורית. שהרי ההמשך ברור: רמאללה תצטרף כ"מדינה" ל-60 אמנות בינלאומיות ונוכח אין האונים של ישראל יתרגל העולם לנהוג בה כבמדינה. מעתה, כל כניסה של צה"ל ל"שיטחה" תתקבל כהפרה פרובוקטיבית של הריבונות הפשתטינית. וכשיממשו את כוונתם להקים ליד יריחו נמל תעופה והטמבל התקוע עדיין בשלב ה'דמקה' יפריע, הוא יואשם בהפרת החוק הבינלאומי. וכשינחתו שם הדיפלומטים האירניים הראשונים (ואח"כ לא רק דיפלומטים) - כבר יהיה מאוחר. בקרים שיחק את משחק המלכים פוטין. הנתניהו של המערב, אובמה, שביטל כנס של ה-G8, קטע מסחר עם בנק אחד, סגר סניפים של 'מקדונלד' - המשיך לשחק 'דמקה'. ה'קרים' שלנו היא עכשיו אזור C. לא רק למעשה אסור להשאיר שם כל דריסת רגל לרש"פ ולאש"ף, כי אם בעיקר להלכה, מפני שבמשחק על ריבונות עסקינן. ואסור לדחות את ההכרעה, כי הצד השני כבר שלח ידו אל הכתר! C הוא המפתח: מארבעים האחוזים הנותרים, מחוררים ע"י התנחלויות "כגבינה שוויצרית", האו"מ לא יוכל לעשות מדינה - גם אם יעמוד על ראשו! ממה נתניהו מפחד? מאיומו של עריקאת להאשים אותנו בהאג ב"פשעי מלחמה"? מי המאשים, ארגוני הטרור אש"ף ופת"ח? ואנחנו נתקשה להוכיח מי עומד מאחורי ה'תנזים' ו'גדודי חללי אל-אקצה' ומי הוא מכחיש השואה והשותף לרצח הספורטאים במינכן, מחמוד עבאס? ומאידך - צה'ל יתקשה לעמוד בהשוואה בין התנהגותו להתנהגות הצבא הבריטי והאמריקני בעירק ובאפגניסטן, למשל? מי מאיים להאשים אותנו בגניבת סוס שלא גנבנו - גדול גנבי הסוסים בעיר! ואנחנו קמים ובורחים מפחד?